31 / 48
בזכות ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
31
ארלין קנטר
פרופסור למשפטים ומומחית בינלאומית
״
ש
לום לכולם, תודה. היום אני רוצה באמת להתמקד
בלב ליבו של העניין. שנים היו אנשים בכל חברה
שהיא, בכל העולם, שהתייחסו אליהם כבלתי ראויים, כאל
כאלה שאינם אנשים, שצריכים אפוטרופוס, גם נשים היו
במעמד הזה. אותם אנשים לא נחשבו כאנשים בכלל, לכן
התחילו לכתוב חוקים של אפוטרופסות, הם נחשבו כחוקים
שמגינים על האנשים, מגינים ועוזרים לאנשים עם מוגבלות,
ואכן בארצות הברית ובמקומות אחרים התייחסו לחוקים
אלה לא כאל משהו בעייתי או דרמטי. הרבה הורים האמינו
אנחנו
2015-
שזו דרך טובה ביותר להגן על ילדיהם. אבל ב
יודעים שיש אלטרנטיבה, ואלו החדשות הטובות.
אתם שמעתם שמבחינה משפטית (להוציא ילדים),
אין קטגוריה אחרת של אנשים ששוללים מהם זכויות
משפטיות מלבד אנשים עם מוגבלות. אני זוכרת סיפור של
אישה צעירה שאפילו לא יכלה לערער על הסטטוס שלה
של היותה תחת אפוטרופסות וזאת בגלל המצב שלה. יש
פה מלכוד מובנה שאי אפשר לצאת ממנו. זה לא יעלה על
הדעת שדבר זה יימשך. הדבר הכי עצוב הוא שאותה תווית
של חוסר יכולת נשארת לכל אורך החיים. אני מתמקדת
, הם הופכים אוטומטית
21
עד
18
באנשים צעירים מגיל
להיות בני חסות של הורים. בארצות הברית מערכת החינוך
בדרך כלל מנווטת את אותם אנשים ואיכשהו דוחפת אותם
למעגל של אפוטרופוס.
של אמנת האו"ם התחיל תנועה ברחבי העולם כי
12
סעיף
הוא אומר משהו כל כך מובן מאליו שכולם צריכים להפנים
– שלכל האנשים ללא יוצא מן הכלל יש זכות לכשרות
משפטית, שכל אדם צריך להיחשב כאדם תחת החוק. מה
ובסעיפים אחרים, זה שלמעשה הם
12
שחשוב בסעיף
אומרים שכל העניין או המונח של 'עצמאות' הוא מיתוס.
אף אחד מאיתנו אינו עצמאי, כולנו זקוקים לעזרה בקבלת
החלטות, בעלי פה היום, החלטות כספיות וכלכליות אינן
הצד החזק שלי, אני מבקשת עזרה ממנו תמיד. זה נכון
אומר שאנשים עם
12
גם לאנשים עם מוגבלות, סעיף
מוגבלות בדומה לאנשים ללא מוגבלות, זקוקים לעזרה
כאשר הם מקבלים החלטות. המטרה אינה עצמאות אלא
תמיכה ויכולת להוציא את הפוטנציאל של כל אחד.
לגבי אלטרנטיבות לאפוטרופסות, שמענו ממשרד המשפטים
את הכוונה להכניס ייפויי כוח מתמשך ויש הרבה אלטרנטיבות
נוספות לאפוטרופסות אבל אולי הדבר החשוב ביותר להבין
הוא שאין סתירה בין זה שמעניקים לאדם סיוע ועזרה לבין
הזכות שלו להיחשב כאדם בחברה. וזו החשיבות מבחינתי
.12
של סעיף
קטגוריות.
4-
מה קורה ברחבי העולם? חילקתי את זה ל
חקיקה של חוקים חדשים, פסיקה של בתי משפט במדינות
שונות, פיילוטים שבוחנים תמיכה בקבלת החלטות בפועל
ומחקרים שנעשים בנושא. בשלב זה ניתנה סקירה קצרה
על המדינות השונות. קנדה והחוקים שלה בנושא. גרמניה,
אנגליה וויילס נורבגיה, אירלנד, סקוטלנד והודו. יש פרויקט
פיילוט במסצ'וסטס. בטקסס יש חוק חדש, בזכות עובדת גם
עם בולגריה על פיילוט, וגם בלטביה עוסקים בכך. כל היוזמות
השונות האלה לדעתי יוצרות תנועה בינלאומית שלא ראינו
כמותה, שמובלת על ידי אנשים עם מוגבלות שדורשים את
הזכות שלהם להיות נראים. אני רק רוצה להזכיר משהו
,2004-
לגבי החלטת מונטריאול, מדובר בהכרזה שאומצה ב
אני עורכת דין אז אני חושבת שמסמכים משפטיים אלה
חשובים, אבל אולי לצטט משפט אחד מאותה הכרזה:
מדינות צריכות להעניק שירותים וסיוע כדי לעזור לאנשים
לקבל החלטות, לגבי החיים שלהם. מדובר ברעיון מאוד
פשוט, אבל זה עדיין מאוד מאתגר ליישם. אני רוצה למשוך
את תשומת ליבכם לחוק חדש מטקסס. אני לא יודעת אם
אתם מכירים את טקסס בארצות הברית, אבל אתם יכולים
להיות בטוחים שזו לא אחת המדינות הליברליות בארצות
הברית, טקסס מאמינה למשל בעונש מוות, מבחינת חינוך
היא מאוד מיושנת, ואגב יש שם תמותת תינוקות גבוהה
יותר בארצות הברית – שוב לא מדינה מתקדמת במיוחד.
לא מחשיבים אותה כמדינה שדווקא מרימה על נס זכויות
אנשים עם מוגבלות. למה המצב שם שונה בנוגע לתמיכה
בקבלת החלטות? כי אנשים עם מוגבלות בטקסס הם מאוד
פעילים, הם עבדו קשה להעביר את החוק שם. דווקא שם
בטקסס – לא אעבור על כל החוק החדש – זה מאוד דומה
להצהרה, זה אומר שהממשלה צריכה לתת סיוע שיאפשרו
לאנשים עם מוגבלויות שונות לקבל את כל מה שהם זקוקים
לו, למשל אוכל ובגדים, מחסה, צרכים פיזיים ונפשיים של
כל אדם, לעזור להם לנהל את הכספים שלהם, וגם לעזור
לאדם לקבל כל החלטות באשר לחייו, מקום מגורים, הזכות
להצביע, אם לנהוג או לא, וגם החלטות הקשורות בנישואים.
הזכרנו את ארצות הברית, אגיע למדינות נוספות גם כן,
אבל יש לנו תקדים מעניין בווירג'יניה של ג'ני האץ'. ג'ני היא
אישה צעירה שחיה עם אנשים שהעסיקו אותה בחנות,