35 / 48
בזכות ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
35
מוריה כהן (בקשי)
מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
״
ש
לום, תודה למארגני הכנס. כיף לראות פנים מוכרות,
חייבת לומר שזכיתי להכיר הרבה אנשים כאן לא
במסיבת קוקטייל אלא דווקא מתוך עשייה משותפת של
השנים אחרונות, ועוד יותר חזק בשנה אחרונה: ארגונים,
אנשים עם מוגבלות, מגוון מאוד גדול של אנשים, ובאמת
העבודה המשותפת הזאת זאת חוויה מיוחדת בשבילי שבה
כולנו לומדים אחד מהשני, גם אם כמו שגילינו בעבודה
בדיונים בכנסת, לא תמיד מסכימים לכל נקודה, אבל יש
למידה מאוד משמעותית ומפרה.
אני כאן כדי לדבר על תומך בקבלת החלטות, בעיניי הוא
חלק מתוך יריעה רחבה של אפשרויות שחובתנו להעמיד
לאנשים עם מוגבלות, לאנשים שמתקרבים לזקנה ובעצם
לכולנו, לכל אחד מאיתנו, מהאנשים שיושבים פה.
הצעת החוק שהממשלה מקדמת היום היא רק חלק,
פרק א' מתוך תהליך שלם שאנחנו כמשרד המשפטים
מנסים לקדם בשיתוף עם כל גורמים שדיברתי עליהם.
הצעת החוק הנוכחית מתייחסת להטמעת מושגים של
אוטונומיה, האמצעי הפחות מגביל, רצון, ועוד בתוך עולם
היא מוסיפה את הנושא של ייפוי
האפוטרופסות. כמו כן
כוח מתמשך והנחיות מקדימות אל תוך החוק.
כשמדברים על תומך בקבלת החלטות, אנחנו נמצאים
כיום בצומת דרכים שבה אנו רוצים לעבור מפיילוט למשהו
שהופך להיות לכלל האוכלוסייה, לא למספר מצומצם של
אנשים, אלא משהו שרוצים לפתוח לכלל האוכלוסייה כדי
שלכל אחד תוצע אותה חלופה שמתאימה לו. אנחנו גם
בצומת שבה אנו רוצים לעבור משני פסקי דין, אולי שלושה,
שבנו מתווה ספציפי בתוך פסק הדין לאדם מסוים, למעבר
לחקיקה שמסדירה דברים ושצריכה לקחת בחשבון את
העובדה שהיא פתוחה לכל ולכן צריכה להיות מתאימה
למצבים שונים אבל גם זהירה. כי מה שאפשר לעשות
בפיילוט זה לא מה שקורה כאשר פותחים את אופציה
הזאת לכלל אוכלוסייה, לכן צריך להתייחס לנושאים שונים.
אני מאמינה, כמו שדיברו כאן, בצורך בקיומו של ספקטרום
אפשרויות. מצב שבו אנחנו מתייחסים לאנשים שונים
ומציעים חלופות שונות, בקצה הקיצון זה לתפיסתי – קיצון
שצריך להיות מצומצם - נמצא עולם אפוטרופסות. בקצה
השני אנשים שבעצם לא צריכים שום מודל משפטי, שוב,
כולנו - כמו שאמרה פרופ' קנטר, נעזרים. כולנו נתמכים.
אבל לא נתמכים בעזרת מודל משפטי. ויש באמת אנשים
שלא זקוקים למודל משפטי. אבל בתוך מודלים משפטיים
יש מודלים שונים שבצד אחד יש אפוטרופסות מלאה, יש
חלקית, יש ייפוי כוח מתמשך, יש תומך בקבלת החלטות.
המודלים השונים מראים טווח רחב של אפשרויות. היום
אנחנו מנסים לקדם את הנושא הזה, קיימנו, גם בעזרת
בזכות ונציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות, לימוד של
הרקע ושל המודלים הקיימים. אנחנו מנסים עכשיו לבחון
את הדברים ואולי נצליח כבר בחקיקה הקיימת בכנסת
להכניס את תומך החלטות, אם לא - זה יהיה בשלב קרוב.
אני רוצה להעלות דילמות שעולות מהסדרה לעומת משהו
שהוא פיילוט. דיברתי על ספקטרום ועל כך שצריך לתפור
חליפה מתאימה לכל אדם, אבל צריך להיזהר ממצב
שלאדם תהיה חליפה לא מותאמת. גם זה עלול ליצור ניצול
לרעה. כי אם יהיה תומך בקבלת החלטה לאדם שלגמרי
לא מסוגל לקבל החלטה והמודל יהיה פחות מפוקח,
עשינו משהו שלפעמים הוא אותה גברת בשינוי אדרת
כמו אפוטרופסות אבל בפחות זהירות. לכן צריך לדאוג
שמי שמתאים לו, ימונה לו תומך בקבלת החלטות. צריך
לתת מענה לשאלות שעולות, למשל מה יהיו סמכויותיו
של תומך בקבלת החלטות: האם הוא רק נותן ליווי או
שיש לו סמכות לגבי אותו אדם לקבל מידע. זו סמכות
שצריך להיזהר בה, כי מידע הוא כוח, כמו ששלילת מידע
היא כוח, גם מישהו זר שמקבל עליך מידע זה כוח. גם לזה
צריך להתייחס: מה הסמכויות של אותו תומך, באיזה אופן
הוא יסייע לקבלת ההחלטה, האם גם באמצעות ייצוג, או
בהחלטה משותפת, או שלא יוסמך לקבל את החלטה אלא
רק יוכל לסייע ולייעץ לאדם בקבלת החלטה. אולי צריך
להציע מודלים שונים לאנשים שונים.
באיזה אופן ממנים תומך בקבלת החלטה? האם רק בית
משפט יכול למנות או גם אני יכולה למנות לי תומך בקבלת
החלטות, ומה צריכות להיות דרישות הכשירות שלי
כשאני ממנה תומך בקבלת החלטות. שאלה לא פשוטה,
יש מדינות שאפשרו לאדם, גם אם אינו ברמת הבנה
לעשיית ייפוי כוח רגיל, כלומר: יכול להיות שהוא צריך
עזרה בפעולות משפטיות מורכבות – אבל עדיין נותנים לו
חופש להחליט את מי הוא בוחר לעזור לו לקבל החלטה,
בלי ערכאה שיפוטית. איך מפקחים? איך מונעים ניצול
לרעה? כאן עולה גם שאלת ההכשרה, ראינו בפרוייקט
של בזכות את ההכשרה שנעשתה. אני לא רוצה דווקא
לחשוב על אנשים שינצלו את תפקידם לרעה. אני חושבת