36 / 48
עוברים מאפוטרופסות לקבלת החלטות נתמכת
- 12
כנס סעיף
36
כרגע על אלה שבאמת רוצים לסייע בקבלת החלטות,
השאלה היא האם הם ידעו איך עושים זאת ואיפה עובר קו
הגבול בין מסייע לבין לוחץ או משכנע. הרבה אנשים עם
כוונות טובות התמנו כאפוטרופוסים ועדיין שללו את חירותו
של האדם. צריך לחשוב על הכשרה. שאלה נוספת מי
יתמנה: האם זה נועד לבני משפחה או שצריכים לאפשר
גם לגורמים אחרים להתמנות. האם צריך שהמדינה תעניק
מערך תומכים שיקבלו הכשרה? סוגיה. נקודה נוספת
הקשורה למה שדיברתי על אופן עשיית מינוי תומך בקבלת
החלטות: אם אנו מאפשרים לאדם עצמו למנות תומך
בקבלת החלטות, איפה הגבול שבו – ואני מדברת יותר
אוכלוסיית הזקנה–יהיה מעבר לאור שינוי במצבו של
לגבי
אדם. מתי יש מקום לעבור מתומך למשהו חזק יותר, אם
בכלל. זה דיון ששווה לקיים אותו. יש מדינות למשל שקבעו
פקיעת תוקף אחרי תקופה או כשאדם הפסיק להיות באותו
מצב שבו מספיק לו תומך בקבלת החלטות, כאשר במצב
כזה עוברים למודל משפטי הבא. במיוחד צריך להיזהר
ממצב שאנחנו נחשוב שאנחנו באמת מאוד פתוחים
וליברלים ונקרא לילד בשמו, תומך בקבלת החלטות, אפילו
אולי נבטל את מוסד אפוטרופסות, אבל בפועל לא נאפשר
את החירות שכולנו חותרים אליה. ההסדרים שאנו בונים,
אני מקווה שנצליח לבנות אותם מהר ככל האפשר, יהיו
מודלים שיתייחסו לכל הנקודות, ושישיגו את המטרה שאנו
רוצים לבנות ביחד. שיתנו לכל אדם את מה שמתאים לו.–
בעניין הזה במסגרת הדיונים, וקודם כל בזכות האנשים עם
מוגבלות עצמם שהשתתפו בדיונים הפנימיים שלנו וגם
בכנס, אני נוכחתי לראות כמה חשוב להטמיע ולהכניס את
התומך בקבלת החלטות לספר החוקים, אבל שוב – זה
צריך להיעשות בשום שכל. תודה רבה.