34 / 48
עוברים מאפוטרופסות לקבלת החלטות נתמכת
- 12
כנס סעיף
34
עוד נקודה שהייתי מכניסה למשוואה, היא הנקודה היהודית.
ערך יהודי מספר אחת הוא בחירה חופשית. מדברים על
חירות במדינה יהודית ודמוקרטית, חירות זה גם דמוקרטיה,
גם יהדות, עצמאות, בחירה חופשית, לתת לאדם לבחור זה
אתוס שלנו ממש. אם מבססים את זה מבחינה יהודית, גם
רבנים, וגם מדברים לנקודה יהודית שבתוך כל אחד מאיתנו,
זה יוביל קדימה את הסיפור. אדם לא רכוש של אחר, יש
לו בחירה חופשית. בספר שמות אין עבדות. אף אחד לא
רכוש של אף אחד. בואו נצא מאפוטרופסות.
יש עוד נקודה שנגעתי בה קודם, נקודת מהפכנות. אנשים
אוהבים להיות ראשונים, הֱיֵה ראשון ש... אם לוקחים בנק
אחד ועושים אותו הבנק הנגיש הראשון, שם העובדים יעברו
הכשרות, יֵדעו איך מדברים עם תומכים בקבלת החלטות
ועם אנשים עם מוגבלות. ראשוניות מהפכנות, חלוציות,
צריך להשתמש בנקודה הזאת כמה שיותר. לקחת את
הפרֶשִיוּת באוויר, יש תחושה של אוקיי, הולכים קדימה על
משהו מאוד מוצדק וחשוב לקדם אותו. למכור אותו דרך
נקודת ראשוניות וחדשנות.
אחרי המסר אנשים צריכים משהו פרקטי. אם מתחיל כאן
מאבק ציבורי תקשורתי, אתם חייבים לתעל אותו- בסוף
אדם יושב, אוסף ילד מהגן, רב עם אשתו, רואה משהו
בטלוויזיה ואוכל ארוחת ערב. בסדר, ראיתי את הסרטון על
, השתכנעתי. מה אתה רוצה מהאדם? שיחתום,
12
סעיף
יתרום, יפעיל לחץ על חברי כנסת, שיבוא להיות תומך ולא
אפוטרופוס, שיבואו סלבריטאים להוביל את מאבק. צריך
להיות ממוקדים מה רוצים מהאדם, להצטלם עם חבר
כנסת, לא סיסמה עוברים מאפוטרופסות לקבלת החלטות
.. נושא זה צריך
4A
נתמכת, אלא סיסמה שנכנסת בדף
להיות חוצה מפלגות, זה לא הכי נישתי ויפה נפש, לא
הכי לאומני, מאוד אוהבים להעביר הצעות חוק על קשקש
ולנצח את האופוזיציה וקואליציה, גם אוהבים חוקים חוצי
מפלגות, מאה חברי כנסת חתמו. יש דוגמנית שלי גפני,
נוהגים לדבר על קואליציות שלי גפני, שלי יחימוביץ ומשה
גפני, תחפשו חיבורים חוצי מפלגות.
מצד שני רבותיי כן צריך אויב, ושוב מסתכלים על מאבקים
ציבוריים חברתיים בעבר. צריך איש רע. לסמן מי האויב,
אולי הבורות בציבור, אולי החברה הישראלית, אולי שופט
מסוים, אולי ועדה ציבורית שצריכה לקבל החלטה, חברי
כנסת שתוקעים את זה, פקיד באוצר, לסמן איש רע מתוך
שפיות, לא הסתה מטורפת, איש הרע שמולו נאבקים, אולי
זה ישראלי בטטה שיושב על הספה ורוצה תור קצר בבנק.
אבל צריך אויב משותף, איש רע, אם רוצים מאבק ציבורי.
שתי נקודות שאסיים בהן. סוגיה שישראלים אוהבים זה
כסף, שמדברים אליהם דרך הכיס, על חשבונכם זו מילה
פופולרית, תסתכלו בגוגל. אם יש אלמנט של חיסכון של
התייעלות, של האם האפוטרופוסים יושבים – אני לא יודעת
– על מיליונים ומנהלים כספים, אולי מוסד מסואב שעולה
המון, או שתמיכה בקבלת החלטות זה חדשני וסטרטאפ,
ישראלי ממוצע אוהב שפונים אליו דרך הכיס, הרבה
מאבקים מסבירים איך יעזור לך לחסוך. זה כיוון אחד. כיוון
שני כמובן בחו"ל זה אחרת. דיברו לפניי על היבט השוואתי,
בחו"ל זה אחרת. אל תשאל בסינגפור, בהודו, שווייץ, מה
שקורה בנורבגיה. אומרים את זה תמיד, בלי יכולת לבדוק.
מורים על ילד, בלי שיודעים אם זה
3
אומרים בסינגפור יש
נכון. כיוון שפה זה נכון, נהיה בינלאומיים, יש איחוד אירופי,
יש החלטת האו"ם, נוביל, נלך אחריהם. הם יודעים מה
הם עושים הגויים, ניקח מהם רעיונות. מה קורה בעולם
זה חשוב.
מה עלה לנו פה? התקשורת מדברת קצר ושטחי. השינוי
של השפה, התחלנו בו. היציאה מברנז'איות לציבור הרחב,
להסביר לנו על מה מדברים. פנייה מצד אחד לאליטות,
מצד שני לעמך. ניסיון לסחוף את כולם למהפכה, בפרט
מהפכה של חדשנות, דור ראשון, פיילוט, פיילוט הצליח,
רוצים להמשיך. מנגד להציף את הדחייה והסלידה
הישראלית, לדבר על זה אפילו שזה מרתיע וקשה. מצד
שני להשתמש בחמלה סולידריות ערבות הדדית שזה חלק
מהחברה, לסחוף לסיפורי ניצחון של שינוי חברתי. גם
הנקודה היהודית, תיקון עולם, אור לגויים, יכולת ליישם
זאת בפרויקט. להיות כמה שיותר חוצי מפלגות, שלי גפני.
כן לסמן אויב, שרוצים לנצח. ושני אלמנטים של הכסף,
אם יש היבט כלכלי. כמובן בחו"ל זה אחרת. אלה תובנות
ראשוניות ושטחיות שלי, תודה רבה לכם, בהצלחה.