Next Page  30 / 48 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 30 / 48 Previous Page
Page Background

עוברים מאפוטרופסות לקבלת החלטות נתמכת

- 12

כנס סעיף

30

דברים נוספים שלמדנו מהפיילוט.

7-

וכעת אתייחס ל

הראשון הוא האפקטיביות של התמיכה. מחקר ההערכה,

גם אם הוא מוגבל בהיקף, הראה שאנשים השתפרו ביכולת

שלהם לקבל החלטות, לזהות החלטות בחייהם, ביכולת

להוציא לפועל את הרצון שלהם. זו נקודה שצוינה על ידי

ההורים של המשתתפים והסביבה של המשתתפים וגם

מהמשתתפים עצמם. דבר שני, תמיכה בקבלת החלטות

לא יכולה לדור בכפיפה אחת עם אפוטרופסות. בפיילוט

היה מצב שרוב משתתפים היו תחת אפוטרופסות, וזה

היה בלית ברירה ואחת המסקנות שלנו היא שזה לא נכון

כמודל לעתיד. כי תמיכה בזמן שיש לאדם אפוטרופסות

זה לתת לאדם חוויה של עצמאות ולא את העצמאות

עצמה. הנקודה השלישית היא, המשכיות. הגענו למסקנה

חודשים זה לא מספיק. ברור לנו שעבור חלק

14-

ברורה ש

מהאנשים, תמיכה בקבלת החלטות היא לכל החיים. כמו

שבהנגשה לא מפסיקים פתאום להשתמש במעלית, כך

וברור שיש לנו חובה כחברה

גם תמיכה בקבלת החלטות.

לפתח שירות מתמשך כזה לכל החיים. נקודה רביעית היא

ההכשרה. ההכשרה היא רכיב מרכזי בכל שירות עתידי.

ההכשרה היתה מבוססת על תפיסה מאוד לא קלינית

ולמידה דרך החוויה של אנשים עם מוגבלויות ולא דרך

האבחון שלהם. הלמידה המשמעותית של התומכים היתה

על בסיס היציאה לשטח והדיון בדילמות שהועלו. נקודה

חמישי היא אוניברסליות השירות. בישראל אוהבים לקטלג

כל מוגבלות לאגף מסוים, ועדה מסוימת, חוק מסוים. ואילו

כאן נקנו בגישה אוניברסלית, אותו תומך ליווה אנשים

עם מוגבלות נפשית, שכלית ואוטיזם. התפיסה שלנו היא

שהשירות מתאים לכל סוגי מוגבלויות. לצד זה צריך לתת

את הדעת למאפיינים ייחודיים ולאו דווקא המוגבלות היא

הבולטת שבהם. כך למשל השאלה האם האדם לבד או שיש

לו משפחה תומכת, האם הוא גר בדיור מוגן, הוסטל או

אצל הוריו. שמנו לב לשני מרכיבים עם השלכות דרמטיות

יותר על התמיכה – המשתתפים הצעירים, בעיקר אלה

שהיו עדיין בחינוך מיוחד עברו תהליך שונה. רובם לא ממש

התנסו בקבלת החלטות נתמכת אלא בתרגול של קבלת

החלטות כחלק מההכשרה שלהם לחיים עצמאיים. מרכיב

שני שהשפיע מאוד הוא התנודתיות, והדוגמה הבולטת

ביותר היתה אנשים שיצאו ונכנסו מאשפוזים פסיכיאטריים

תוך כדי התמיכה. היה ברור לנו שהתמיכה ממשיכה להיות

רלונטית גם תוך כדי האשפוז אבל היעדים של התמיכה

ונושאי התמיכה מושפעים מאוד משאלת האשפוז. נקודה

שביעית היא שאלת המימוש. ברור לנו שאם לא תהיה

תמיכה גם במימוש של ההחלטות, לא עשינו כלום.

מה החסמים שהתמודדנו איתם? היו הרבה, אציין שניים.

האחד הוא היעדר הכרה בחוק של תמיכה בקבלתה חלטות,

כל עוד אין הכרה בכך בחוק, לא תהיה לאפשרות הזו חיים

של ממש. שופטים לא ילכו על זה, הורים שרוצים את

החלופה הזו לא יקבלו מענה אמיתי, וזה יהיה בטפטופים

באופן לא מוסדר. החסם השני היה מהסביבה. זה די

טבעי שכאשר נכנס שחקן חדש, מקצוע חדש, ובמובנים

מסוימים תפיסת עולם חדשה, זה מעורר מתחים. אתן

דוגמא לתומכת שליוותה משתתף שנמצא בחינוך מיוחד,

וללכת

20

שהחליט לעזוב את המסגרת החינוכית בגיל

לשירות לאומי. העובדת הסוציאלית שלו התקשרה לתומכת

ושאלה אותה איך את מקדמת דבר כזה? את מבינה שהוא

ישלם מחיר לא פשוט? למה את לא מכנסת את אנשי

המקצוע לדון בכך? את השאלה הזו נשאלנו כמה פעמים.

למה אתם רצים אוטוסטרדה עם הרצון של האדם בלי

לקחת בחשבון שיש עוד שחקנים ובלי להתייעץ ולשתף את

אנשי המקצוע שסביב האדם. המתח הזה נותר לא פתור

עד הסוף. אני חושב שהרבה מהמתח הזה נובע מהתפיסה

שחושבת בטעות שתמיכה קבלת החלטות אמורה להחליף

את אנשי מקצוע אחרים. אנחנו לא רואים עולם שבו יש

תומך בקבלת החלטות ואין מורה לחינוך מיוחד או עובד

סוציאלי, כל אחד והתפקיד שלו. אבל מהרגע שמבינים

שיש מאפיינים אחרים לתפקיד של התומך ותפקיד התומך

אינו לכנס אנשי מקצוע אלא ללכת עם האדם והרצון שלו,

אז יהיה יותר קל ליישב את המתח. נתקלנו הרבה פעמים

באנשי מקצוע שביקשו לדבר עם התומך ללא המשתתף.

התומך היה צריך להגיד שוב ושוב שהוא לא מדבר על

האדם ללא האדם. אני מקווה שלאט לאט המתח זה יתרכך

ויתמתן ותהיה הבנה יותר ברורה לגבי האתיקה של תפקיד

התומך.

מה הלאה? אתחיל עם מה הלאה בבזכות. סיימנו פיילוט,

אנחנו מפרסמים בחודש הקרוב את מודל הפיילוט, כולכם

מוזמנים לקחת את המודל ולפתח שירות כזה. קיבלנו

מענק של קרן סבה שתאפשר להכשיר בני משפחה להיות

תומכים בקבלת החלטות. זה ממש קורם עור וגידים, אנחנו

בקשר עם ארגוני הורים. החזית שלנו כעת היא הכנסת

והליך החקיקה. מיטל (סגל רייך) עשתה עבודה מדהימה

בסיוע משפטי כדי להביא עוד ועוד פסיקות מבית משפט

של תמיכה בקבלת החלטות אבל כעת צריך לעגן את

זה בחקיקה. והשלב הבא יהיה לפתח שירות כזה, לפתח

הכשרה, להרחיב את המודעות לנושא, ואני חייב לומר

שנים אני עוסק בנושא הזה ומרגישים את השינוי.

7-

ש

בכנס הזה, חלק מהדוברים הם אנשי משרד רווחה, אנשי

האפוטרופוס הכללי, וכולם מדברים את השפה הזאת, עם

כל זה שיש עדין הבדלי תפיסות עולם, אנו מכוונים לאותו

יעד. נאחל לנו שנגיע בקרוב ליעד.