17 / 48
בזכות ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
17
ח"כ איילת שקד
שרת המשפטים
״
ב
וקר טוב, צהריים טובים. לפני החוק אני רוצה להתחיל
בסיפור קצר מאת הסופר פרנץ קפקא 'לפני שער
החוק'. הסיפור מציג בן כפר שיושב לפני החוק ומחכה
ששומר בשער יאפשר לו להיכנס. בן הכפר יושב וממתין
לקבלת רשות השומר, מתוך אמונה בכך שסיכוייו לעבור
בשער בלא רשות כזאת קלושים. לנוכח יתרונו הפיזי של
השומר והעובדה שעל פי דבריו מצויים בהמשך הדרך עוד
שומרים חזקים ממנו, בן הכפר מנסה לשדל את השומר
בדרכים רבות שיאפשר לו להיכנס. הוא יושב במשך שנים
אל מול שער החוק. בערוב ימיו הוא מגייס את כל כוחותיו
שואל את השומר, כיצד ייתכן שאף אחד זולתו לא בא
בשער החוק. השומר אמר שהשער מיועד רק עבור בן
הכפר, ועתה ייסגר. סיפור לא אופטימי. בן הכפר עומד בפני
מכשול, בהמתנה פסיבית שאין לו דרך להתחמק ממנה
מלבד מותו. אפשר לפרש את הסיפור בדרכים שונות –
בן הכפר הוא חסר ישע העומד מול הבירוקרט, מנסה
להיכנס בשערי החוק כמו כל האנשים אך לא מצליח.
הסיפור מתאר באופן מדויק את התחושות של אנשים עם
מוגבלות שאינם שווים בפני החוק, לא יכולים לקדם חייהם
התקועים מול מערכת בירוקרטית מייאשת. זה מתאר את
חווית שלילת האוטונומיה והחירות מהאדם, תחושת חוסר
שייכות וחוסר אונים.
מדינת ישראל אשררה את האמנה בדבר
2012-
ב
זכויות של אנשים עם מוגבלות אשר כללה את עיקרון
השוויון ושילוב של אותם אנשים בכל התחומים. האמנה
מאפשרת לאנשים לקבל תמיכה ונגישות ואמצעים
נדרשים כדי ליהנות מזכויות אדם. במדינת ישראל יש
חקיקה מתקדמת בתחומים כמו שיקום, בריאות, הכשרה
מקצועית והשתתפות בחיים הפוליטיים. חלה התקדמות
משמעותית בדרך לשוויון, הרבה בזכות עבודה מאומצת של
אחיה. שנה שעברה נחתם הסכם בין הסתדרות לארגוני
מעסיקים המכיל חובת העסקה לאנשים עם מוגבלות
בתנאים מסוימים, נפתלי בנט חתם על צו ההרחבה המחייב
מעסיקים במגזר פרטי וציבורי לקלוט עובדים עם מוגבלות
עובדים. הממשלה הכילה
100
בחברות המעסיקות לפחות
על עצמה יעד העסקה שאפתני של העסקת אנשים עם
מוגבלות במשרדי ממשלה כדי להיות דוגמא למגזרים
במשק. גם בתחום הנגישות התקדמה ישראל כברת דרך
משמעותית, תקנות שוויון זכויות שחלקן באחריות משרד
המשפטים מחיבות הנגשת המרחב ציבורי. שר החינוך
הקצה סכום גדול להנגיש בתי ספר, לאפשר לתלמידים
לצאת לטיולים שנתיים, לאפשר לילדים עם מוגבלות להיות
חלק מכל הפעילויות. תקנות נגישות מיושמות באופן
מדורג ומביאות לשינוי בהנגשת המרחב הציבורי, כאשר
תשופר נגישות שאנשים עם מוגבלות יוכלו לבלות, ללכת
לאקדמיה, לקבל שירות בכל בנק וכל משרד, זה ישפיע
על הסרת דעה קדומה בחברה, ואפשרות של אנשים אלה
לקחת חלק שוויוני בחיים.
האתגרים עדיין גדולים בתחום תעסוקה, תחום חיים
בקהילה, אנשים רבים עדיין חיים במוסדות, שילוב בחינוך
כפי שאמרתי השנה אני מקווה שיהיה שינוי לטובה, והזכות
לקבלת החלטות שעומדת במרכז כנס חשוב זה. כפי
שנאמר, אמנת האו"ם קובעת זכות להכרה שווה של בני
אדם בפני החוק. על מדינה לאפשר לאנשים עם מוגבלות
למלא חובות ליהנות מזכויות, לוודא כי לאנשים עם מוגבלות
תמיכה מתאימה למימוש זכויותיהם וחובותיהם המשפטיות.
זה מהווה אתגר גדול בכל העולם וגם בישראל שבה למספר
רב של אנשים עם מוגבלות מונה אפוטרופסות שמקבל
החלטות בעניינים חשובים כמו חשבון בנק, מקום מגורים
וכו'. צעד חשוב שיוביל ליישום עקרונות אמנה בישראל,
הוא תיקון חוק כשרות המשפטית. לאחרונה הובלתי
מהלך לתיקון חוק הכשרות המשפטית, עדכונו כך שכל
אדם יבחר מי האפוטרופוס שלו לפני שאיבד את כשירותו.
החוק נמצא בשלבי דיון מתקדמים בכנסת, מזמינה את מי
שנושא קרוב לליבו שיגיע לדיוני ועדת חקיקה, חבר הכנסת
סלומינסקי מוביל את החוק, יש דברים שנויים במחלוקת,
או שמתלבטים לגביהם, מי שיכול לתרום לקידום החוק,
מזמינה אותו להשתתף באופן אקטיבי בדיונים.
צעד נוסף הוא שילוב בחקיקה של קבלת החלטות נתמכת,
מנגנון שמסייע לאדם עם מגבלות לקבל החלטות בכוחות
עצמו, כחלופה לאפוטרופסות עם מינימום פגיעה בעצמאות
הפרט, כך שהאדם יוכל לנהל חייו כפי שהוא רואה לנכון.
חלופה זאת נקבעה כמה פעמים בשנה אחרונה על ידי
בית משפט, משרד המשפטים פועל בתחום זה עם הרבה
השקעה ומסירות. כנס זה מציג מודל תמיכה בקבלת
החלטות ופיילוט אשר מהווה שלב חשוב בדרך ליישום
מעשי של המודל. בזמן הקרוב אבחן צעד זה, ונחליט איך
ממשיכים.