16 / 48
עוברים מאפוטרופסות לקבלת החלטות נתמכת
- 12
כנס סעיף
16
לאפשר לאנשים עם מוגבלות להיות מעורבים בתהליכי
קבלת החלטות לגבי נושאים הקשורים לחייהם הפרטיים, גם
לגבי שאלות מדיניות, סעיפים רבים ביניהם סעיפים שעוסקים
בחינוך, תעסוקה, חיים בקהילה, מציינים שיש לאפשר לאדם
עצמו לבחור איפה יגור, עם מי, איפה ילמד, וכדומה. יש כמובן
סעיפים שעוסקים בזכות להשתתף בבחירות, לבחור להיבחר,
הוא מוקד העניין, מטרה
12
להשתתף בפוליטיקה. סעיף
שהמדינה תנקוט אמצעי כדי להבטיח לאנשים גישה לתמיכה
כדי לממש כשרות משפטית, זה יכלול גם הגנה על אדם
מפני ניצול לרעה, למנוע מצבים שאדם מעביר רכושו לאדם
אחר, אבל הגנות האלה יגבילו את האדם במידה מסוימת
בלבד, עליהם להינקט תוך כיבוד רצונו והעדפותיו רק לפי
הצורך וזמן קצר ככל האפשר. הגנות צריכות להיות ניתנות
לביקורת סבירה, אומרת האמנה. כדי שאדם יוכל לממש
את רצונו האישי לקבל החלטה באופן עצמאי, צריך שיקרו
כמה דברים. דבר ראשון שינוי חקיקה, נמצאת פה מוריה
כהן בקשי שמובילה מטעם משרד המשפטים איתנו, עם
הוועדה בכנסת, עם בזכות וכדומה, את השינוי בחוק הזה.
אנחנו מנסים ליצור, כמו שאמרה כבוד השופטת, מנעד של
אפשרויות שניתן יהיה לתפור לאדם עצמו בהתאם לצרכים
ויכולות שלו, בהתאם למצבו, כדי ליצור מצב שיש לנו סל
שלם של אפשרויות בשביל להגן מצד אחד על האדם,
מצד שני לא להגביל את חופש העצמאות שלו. אני מקווה
שהתיקון של החוק עם כל האופציות השונות, למשל ייפוי
כוח מתמשך, יעבור בקרוב. צריך כמובן שהסביבה המשפחה
אנשי המקצוע יאמינו ביכולת אדם לקבל החלטות, הרבה
פעמים אנשי המקצוע או המשפחה הם הראשונים שלא
מכירים ביכולת האדם, לא מאמינים בו. צריך שתהיינה
חלופות לאפוטרופסות, כמו קבלת החלטות נתמכת,
שתאפשר תמיכה כזאת. על זה דנים היום. צריך להביא
למצב שלאדם יהיה מגוון אפשרויות אמיתי לבחירה. אם אין
אפשרות לגור בקהילה, זה לא זכות בחירה. אם אף אחד
לא רוצה להעסיקו, בין איזה עבודה לעבודה הוא יבחר? כמובן
נקודה אחרונה, אולי חשובה ביותר, צריכים לדעת שלאנשים
עם מוגבלות כמו לכולנו יש זכות לעשות טעויות. בחור עם
.40
מוגבלות נפשית שחי בהוסטל בירושלים אוהב לעשן, בן
אמו אוסרת על אנשי הוסטל לתת לו לעשן. דורשת שכל
פעם שיראו אותו שמעשן, להפסיק אותו. נוצר מצב שבחור
, למרות כל ההסברים שעישון מסוכן, ממשיך לעשן.
40
בן
איך הוא עושה זאת? הולך ברחוב, משנורר סיגריות מאנשים,
מצב מסוכן יותר. האמא רוצה להגן עליו, אך תחשבו כמה
אנשים ללא מוגבלות מעשנים, יודעים שעישון מסכן ובכל
זאת מעשנים, המטרה ליצור מצב שאנשים עם מוגבלות
גם יכולים לטעות. אז אדם יוכל לקבל החלטות מתוך מגוון
אפשרויות להחליט מה טוב שבילו – חיים במוסד או קהילה.
יש מוסדות שאנחנו חושבים שלא טוב לאדם, אדם אומר
זה המקום שלי, אני רוצה להיות פה. צריך מצב שיראו
את אופציות בחוץ, שיפגשו אנשים שעשו מעבר מדהים
ממוסד לקהילה, ידעו שאנחנו עוזרים להם, שאנו תומכים
בהם, להקטין את חששות ממעבר ממוסד לעולם האכזר
ומסוכן בחוץ. חייבים לעשות מקסימום לתמוך באפשרות של
חיים בקהילה, לפתוח אופציות, לאפשר באמת להחליט בין
חלופות וגם לטעות כאמור.
אנו בנציבות סבורים שיש למצוא דרכים לפתח מדיניות
שלפיה לאנשים עם מוגבלות תהיה אפשרות רבה לקבל
החלטות. לתת להם מידע מלא, לתת מצב שלא מחליטים
עבורם, שמאפשרים להם לממש רצונות וחלומות. מודלים
צריכים להיות מותאמים לאדם, לא לפי תבנית מוכנה מראש,
כל אדם לפי צורכו. אחד צריך עזרה בניהול כספים, והשני
בניהול משק הבית, השלישי רק במצבי משבר. זה יאפשר
לאנשים עם מוגבלות להכיר באוטונומיה, ואנשים סביבם
מכירים בכך שאנשים עם מוגבלות הם בעלי יכולת לקבל
החלטות באופן עצמאי בהינתן הנגשה נדרשת. מביאים אותי
לפגישות עם ארגונים וקבוצות של אנשים עם מוגבלות
שכלית, שבהן אתה רואה אנשים עם מוג בלות שכלית
מדהימים, פעילים. יום שלם אתה דן איתם על שאלה איך
יקבלו החלטות, בסוף היום כולנו מצטלמים בהתרגשות, אז
עולה שאלה מותר להעלות את התמונה לפייסבוק? לא, כי
אפוטרופוסים לא אישרו זאת. באמצעות תהליך זה שאנחנו
רוצים לתת לו ביטוי חוקי לשינוי חוק הכשרות המשפטית,
נאפשר לאנשים עם מוגבלות לממש חזון של חוק השוויון,
לחיות חיים מכובדים, למצות את פוטנציאל בכל תחומי
החיים.
שמח על הדיון החשוב הזה של תמיכה בקבלת החלטות,
בשנים אחרונות עברנו משוכות רבות, חוקקנו פרק הנגישות
– שיצר שינוי בהנגשה. לא קל לשכנע את גופים להשקיע
כסף ואנרגיה, לקיים חובות הנגישות, אבל אנו עושים מהפכה
בישראל והיא מוחשית. השלב שני זה נושא תעסוקה, חל
שינוי, אין ספק, בדוח שנתי בניגוד לעשרת דוחות קודמים,
בעבר. זו
50%
אנשים עם מוגבלות עובדים, לעומת
75%
התחלת שינוי, מקווים שיימשך, אם בגלל יעדי התעסוקה
ומנגנונים נוספים. השלב השלישי זה אשרור האמנה, הזכות
לחיים בקהילה. רואים פרויקט של משרד הרווחה להוציא
אנשים ממוסדות, גם עבודה במערכת החינוך בתקציב
900
מיליון שנה לנגישות פרטנית, עכשיו הזכות לקבלת
135
החלטות. מציינים זאת גם בתהליך חקיקה בכנסת וגם פה.
קבלת החלטות היא לא שמנת, מבטאת זכות בסיסית
של אדם, מאפשרת לאנשים עם מוגבלות להגשים רצונות
בכל תחומי החיים, בשאיפה שלא ידמו לחיים של אנשים
בווייטנאם, שיהיו אפשרויות רבות, מדינה שמאמינה ביכולות
שלהם, שיוכלו לבטא תובנות כפי שהם חווים אותה, יכולת
לקבל החלטות. תודה רבה.