כאשר נולד תינוק עם מוגבלות התפתחותית, הקשר הראשוני שלו עם הוריו עלול להיות מורכב או מאותגר. לעיתים חווה ההורה תחושות של חרדה, מצוקה רגשית, חוסר אונים וחוסר שליטה אל מול מצבו הרפואי של התינוק.
פעמים רבות, ההתייחסות לבריאותו הנפשית של הפעוט עם המוגבלות, נדחקת למקום משני עקב עומס ועיסוק במענים התפתחותיים, שיקומיים ורפואיים.
בבסיס התכנית עומדת תפיסה אינטגרטיבית הרואה צורך בהתייחסות לכלל צרכיו של הפעוט ומשפחתו וכך התחום החינוכי, השיקומי והרגשי שזורים ומשלימים זה את זה.