מרכזים למשפחות של ילדים ובני נוער עם מוגבלות

17 / 21

xii

מענה
לאוכלוסיי
ה
ו חרדית 'כללית' : הוצע לשקול האם יש צורך בשני מרכזים נפרדים ביישוב, שיפעלו
במקביל
בעבור
האוכלוסיות השונות, מבלי להדיר את אחת הקבוצות מקבלת שירות, או לפעול
במתכונת של מרכז משותף, שיקיים פעילויות שחלקן משותף וחלקן ייעודי לפלח אוכלוסייה מסוים.
חשוב להבין ששני הפתרונות הללו עשויים לחייב תוספת משאבים, אם לא רוצים לפגוע בהיקף
המענים שיוצע לכל משפח ה.
 מתנדבים: במרבית המרכזים שנכללו במחקר
לא
התפתח
עדיין
במידה
משמעותית
תחום
ההתנדבות ,
שמוגדר כאחד מתחומי הפעילות . זאת בעיקר בשל מחסור בכוח אדם , בזמן ובידע הכרוך בהפעלת
מתנדבים. התגבור המתוכנן של תחום זה, בידע ובתקנים לרכזי מתנדבים,
וכן
ברכזת
ארצית
שתלווה
תא
ביסוסו
בשנה
, הקרובה עשוי לשפר את המצב. לתחום ההתנדבות עשויה להיות השפעה הן על
מידת הפעילות הישירה למען המשפחות, והן על מידת ההשפעה של המרכזים על הקהילה הרחבה
יותר. זאת באמצעות קשרים בין מתנדבים למשפחות והגברת המודעות לתחום המשפחות המיוחדות,
כמו גם באמצעות הגברת המעורבות החברת ית של הורים ואחים גדולים מקרב המשפחות לקוחות
המרכז.
 מתן מענה לקשיים הכלכליים של המשפחות: כבר השלב הראשון בעכו הצביע על העובדה שרבות מן
המשפחות תופסות את חוסר הביטחון הכלכלי כאתגר מרכזי בחייהן. ממצא דומה עלה גם בשלב
השני. לפיכך, מוצע לבחון אפשרות לשלב במרכ זים שירותים שיסייעו למשפחות בתחום זה, כגון
סדנאות לשיפור ההתנהלות הכלכלית ו/או שירותים שיסייעו להורים (ובמיוחד לאימהות, שרבות מהן
אינן מועסקות או מועסקות בהיקף חלקי) לשלב בהצלחה עבודה עם הטיפול בילדיהן או , לקשר
לשירותים זה מסוג
הניתנים
בידי
המחלקה
לשירותים . חברתיים
 עצמאות המרכזים מול המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות : עם הטמעת התכנית
במערכות הרווחה, הופכים המרכזים לשירות שמפעילות המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות
המקומיות . לצד היתרונות הגלומים בכך,
עלה
גם חשש מפני של מדי רבה תלות של אפשרות המרכזים
במחלקות . זאת במיוחד לנוכח תפקידן של קבוצות המנהיגות שאמורות, בין היתר , להפעיל לחץ,
כשהדבר נדרש לדעתן, על הרשות המקומית, ובכלל זה על מחלקת הרווחה. נאמר כי התלות של
המרכזים ברשות עלול ה לגבור עם ההטמעה, ובכך עלולה להיפגע עצמאותם היחסית, כמסגרת
שהתוויית דרכה נ עשית בידי ההורים.
חשוב
להיות
מודעים לסיכון זה ו
לפעול
להפחתת . ו
 השפעה קהילתית:
מומלץ
להגדיר בצורה ברורה יותר את המטרות הכלליות של הפעילות הקהילתית
ברמה היישובית (באמצעות קבוצות המנהיגות), כמו גם את המטרות ה ייחודיות לכל אחד מן
היישובים. עלה גם הצורך לבסס כלי מדידה והערכה, שיאפשרו לבחון את ההצלחות בתחום זה,
ושניתן יהיה להיעזר בהם כדי לשפר את תוצאות ההתערבות ברמה העירונית. יש לקוות ששיתוף
הפעולה בין הגורמים במשרד ה עבודה וה רווחה, המתמחים באנשים עם מוגבלות, לבין השירות
לעבודה קהילתית במשרד ,
שכבר
החלו
בהגדרת
ם היעדי
והמטרות , יסייע בכך ויאפשר למצות את
פוטנציאל ההשפעה של המרכזים על הקהילה העירונית כולה.