תמר ריבלין – אלוין ישראל, ישראל
תמר ריבלין מעמותת אלווין ישראל מסבירה בצורה פשוטה וברורה  איך יודעים אם מישהו מטריד אותנו מינית, מה הזכויות שלנו במקרה של הטרדה מינית, מה לעשות במקרה של הטרדה מינית במקום התעסוקה, ואל מי לפנות אם הטרידו אותנו מינית.

ההרצאה נישאה בכנס הבינלאומי השישי של בית איזי שפירא בתחום המוגבלויות: “אחדות ושונות – הלכה למעשה” – 2015

שרון בסר – Sesame Enable, ישראל
בהרצאה תיאור והסבר על הטלפון שפותח על ידי חברת “ססמי” ומהווה דוגמא לפתרון טכנולוגי אשר מספק פתרון רחב המנגיש את כלל יכולות הטלפון החכם לרבות מיליוני האפליקציות הקיימות באופן מיידי תוך פתיחת צוהר לעולם חדש של הזדמנויות עבור אנשים עם מוגבלויות.

ההרצאה נישאה בכנס הבינלאומי השישי של בית איזי שפירא בתחום המוגבלויות: “אחדות ושונות – הלכה למעשה” – 2015

ד”ר סיגל עוזיאל-קרל – מומחית בהנגשה לשונית, מכון המחקר למקצועות הבריאות והרפואה של הקריה האקדמית אונו
ד״ר מיכל טנא רינדה – מרפאה בעיסוק ומורשית נגישות השירות, מרצה בחוג לריפוי בעיסוק, הקריה האקדמית אונו, מנהלת התוכנית נגישות היא לא רק רמפה, ישראל מעבר למגבלות, ג’וינט ישראל, יועצת, נגישות עבור אנשים עם
מוגבלות נפשית, המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית של אגודת עמי והקריה האקדמית אונו
ד״ר שירה ילון-חיימוביץ – מרפאה בעיסוק ומורשית נגישות השירות. דיקנית הסטודנטים וראש המרכז לאקדמיה שוויונית, הקריה האקדמית אונו, ראש המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית של אגודת עמי והקריה האקדמית אונו
החוברת מהווה מדריך להנגשה לשונית בפישוט לשוני ובסמלים לאנשים עם מוגבלות
שכלית.

ד”ר סיגל עוזיאל-קרל – מומחית בהנגשה לשונית, מכון המחקר למקצועות הבריאות והרפואה של הקריה האקדמית אונו
ד״ר מיכל טנא רינדה – מרפאה בעיסוק ומורשית נגישות השירות, מרצה בחוג לריפוי בעיסוק, הקריה האקדמית אונו, מנהלת התוכנית נגישות היא לא רק רמפה, ישראל מעבר למגבלות, ג’וינט ישראל, יועצת, נגישות עבור אנשים עם מוגבלות נפשית, המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית של אגודת עמי והקריה האקדמית אונו
ד״ר שירה ילון-חיימוביץ – מרפאה בעיסוק ומורשית נגישות השירות. דיקנית הסטודנטים וראש המרכז לאקדמיה שוויונית, הקריה האקדמית אונו, ראשת המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית של אגודת עמי והקריה האקדמית אונו
בחוברת מידע בפישוט לשוני על הזכויות של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בכל הנוגע לנסיעה בתחבורה ציבורית ובהסעות, כלי התחבורה הציבוריים והשירותים שנועדו לאפשר את השימוש בהם. 

שוש קמינסקי – ממונה על החטיבה הקהילתית ופיתוח משאבי ידע, בית איזי שפירא
ד”ר מישל שפירא – מנהלת תחום סנוזלן (לשעבר), בית איזי שפירא
החוברת מתארת את תהליך היוזמה, התכנון וההקמה של פארק חברים.
פארק חברים הוא גן שעשועים נגיש ומשלב, ראשון מסוגו בישראל, הנמצא בתוך פארק רעננה ופתוח לציבור הרחב. הפארק מעניק לילדים עם יכולות שונות וצרכים מיוחדים הזדמנות להשתתף בפעילויות פנאי וחוויה וליהנות ממפגש עם ילדים אחרים בני גילם. מחשבה רבה הושקעה בכל מתקן ומתקן, כדי להבטיח שפארק זה יהיה מקום נעים, בטוח ומהנה, תוך התייחסות למכלול רחב של מרכיבים: מתקנים, שבילים, דרכי גישה, תאורה ואזורי ישיבה. מתקני הפארק, נבחרו בקפידה כדי להבטיח אטרקטיביות, עמידות ותחזוקה נוחה, סביבה עשירה בגירויים מעוררי הנעה ופעילות חווייתית משותפת של מספר רב של ילדים בו זמנית.

ד”ר מישל שפירא – מנהלת תחום סנוזלן (לשעבר), בית איזי שפירא
סיכום מחקרם של ד”ר מישל שפירא, פרופ’ הרולד ד’ סגן-כהן, ד”ר שולה פרוש ופרופ’ רפאל נ’ מלמד הבוחן את השפעתה של סביבת טיפול מותאמת מבחינה סנסורית במרפאת שיניים על ילדים עם מוגבלות התפתחותית, ומשווה בין תגובותיהם לתגובות של ילדים ללא מוגבלות.

ד”ר דנה רוט – מנהלת מחלקת מחקר והערכה, בית איזי שפירא
ד”ר מישל שפירא – מנהלת תחום סנוזלן (לשעבר), בית איזי שפירא
נקודת המוצא בהתאמת הסביבה היא שהסביבה צריכה להיות מאפשרת לכולם וכי עליה להתחשב באנשים עם הצרכים הרבים והמיוחדים ביותר. המאמר עוסק בסביבה הפיזית על גירוייה והשפעתה על הוויסות החושי, מרכיבי התכנון של בתי הספר ומגרשי המשחקים לשם התאמתם לילדים עם מוגבלות שכלית.

נועם ורדי – Ynet
נדנדות התומכות בגופו של כל ילד, מגלשות אליהן ניתן להעפיל בעזרת רמפה מסבירת פנים לכיסא גלגלים, מתקנים מגרי חושים ומדריכים המחברים ילדים עם צרכים מיוחדים לילדים בריאים. תכירו, פארק “חברים” ברעננה, שהקים ארגון בית איזי שפירא ומותאם לילדים עם מוגבלויות.

ד”ר מישל שפירא – מנהלת תחום סנוזלן (לשעבר), בית איזי שפירא
ד”ר דנה רוט – מנהלת מחלקת מחקר והערכה, בית איזי שפירא
אנג’לה מרקוס – יועצת תאורה
גד גלעדי – יועץ תאורה
לסביבה הפיזית יש השפעה על ההתנהגות האנושית. כיתה היא סביבה האמורה לעודד למידה, ולפיכך היא דורשת קשב, ריכוז ויכולת התמדה קוגניטיבית. המחקר מתייחס להיבט של התאורה הפיזית והשפעתו על ילדים בגיל הרך עם נכויות התפתחותיות.