מוגבלות וחברה מחקר ופרקטיקה 1 כרך א׳, גיליון מס׳ 2022 אדר ב' תשפ"ב, מרץ מוגבלות בחירום
יוצא לאור על־ידי בית איזי שפירא מערכת כתב העת ד״ר בנימין הוזמי - עורך ך בית איזי שפירא פרופ' שירלי ורנר ר האוניברסיטה העברית בירושלים ד״ר דנה רוט ט בית איזי שפירא ד"ר דליה ניסים ם בית איזי שפירא גב' הילה רימון-גרינשפן ן מכון ברוקדייל, ג׳וינט ישראל גב' שירי הוכמן ן מגדל אור - יעדים לצפון עו"ס מאיה גולדמן ן עו"ס עצמאית גב' רותי כהן ן קבוצת מחקר משלב, בית איזי שפירא ד"ר מני מלכה ה מכללת ספיר גב' טובה אליסף ף בית איזי שפירא ד"ר כרמית נעה שפיגלמן ן אוניברסיטת חיפה הפקה: ניו יורק ניו יורק (ישראל) בע״מ מ 03-5619993 : טלפון 03-5619282 054-7499775 newyork@bezeqint.net : מייל עריכה לשונית: דורון שפר עיצוב גרפי: מבט. עיצוב. שינוי. | עיניים גדולות תוכן העניינים דבר העורך . 7 "אף אחד לא נשאר מאחור" - הגנה . 9 על זכויות אנשים עם מוגבלות בשעת חירום ובמשבר הקורונה גבי אדמון־ריק משבר הקורונה הערכות, קביעת . 23 מדיניות, פיתוח שירותים והתמודדות במינהל מוגבלויות שרית טילוביץ־לוי, נעמה שביט, שוש אספלר, גלית גבע טיפולי מקצועות הבריאות מרחוק . 37 (טל־בריאות) בפרוץ הנגיף ): פרספקטיבה COVID-19( קורונה של מטפלים ומקבלי השירות בישראל דנה רוט, דפנה רביב־כרמי, ענת להב
מחוללי דחק בקרב מטפלים . 121 ושינויים התנהגותיים בקרב ילדים עם אוטיזם בתקופת COVID-19 סאמר בוטיני, מינדי שייטאוור, פייטון גרוף אנשים עם לקויות ראיה . 135 במצבי חירום - השפעת המשבר על התמודדות ומענים שירי הוכמן וריטה לפיד בעת חירום - מענים לאנשים . 143 עם מוגבלות טובה אליאסף מבוגרים עם מוגבלות . 53 בדיור חוץ־ביתי בגל הראשון של מגפתהקורונה: אופי הקשר והתמיכה הבלתי־ פורמלית של בני המשפחה כרמית־נעה שפיגלמן, טל ארטן־ברגמן תמורות שחלו בחייהם . 69 של בוגרים עם לקויות למידה מורכבות במהלך תקופת הקורונה שירלי ורנר, בנימין הוזמי, שחר אליעזר, אילן בן־סיני, לירן דנגור, שני טרבולסקי, רותי כהן, עודד מלך, אביחי מעודה ומנחם קליין אנשים עם מוגבלות . 93 בתקופת הקורונה דליה נסים מוכנות לחירום וקידום חוסן . 101 בשירותי בריאות הנפש בקהילה באנוש כרמית סלע, לירון דוד, אריק כהן והלה הדס
VII. Remote allied health treatment (telehealth) during the Coronavirus (Covid-19) outbreak in Israel: Therapists’ and clients’ perspective Dana Roth, Dafna RavivCarmi, and Anat Lahav IX. Adults with disabilities in out-of-home residence during the first wave of COVID-19: Contact and informal support provided by their families Carmit-Noa Shpigelman, and Tal Araten-Bergman XI. Adults with complex learning disabilities during the COVID-19 crisis Shirli Werner, Benjamin Hozmi, Ilan Ben-Sinai, Ruthi Cohen, Liran Dangoor, Shahar Eliezer, Menachem Klein, Avihai Mauda, Oded Melech, and Shani Travolski I. Editor’s Note III. “Leaving no one behind”: Protecting the Rights of Persons with Disabilities during the COVID-19 Crisis and Other Emergencies in Israel Gaby Admon-Ric V. Covid-19 Crisis: Preparedness, Policy Setting, Development of Required Services and Coping in the Disabilities Administration of the Israeli Ministry of welfare and Social Affairs Sarit Tilovich Levi, Naama Sahvit, Shoshi Aspler and Galit Geva
XIII. Persons with Disabilities During the COVID-19 Pandemic Dalia Nissim XV. Preparedness for Emergencies and Promoting Resilience in Community Based Mental Health Services, in Enosh Carmit Sela, Liron David, Arik Cohen and Hilla Hadas XVII. Caregiving stressors and behavioral changes in children with autism during COVID-19 Summer Bottini, Mindy Scheithauer, andPeytonGroff XIX. Persons with visual impairments in emergency situations The impact of the crisis on coping and responses Shiri Hochman and Rita Lapid
7 דבר העורך קוראים יקרים, בהתרגשות רבה ולאחר עבודה מאומצת אנו מתכבדים להשיק את הגיליון הראשון לכתב העת "מוגבלות וחברה - מחקר ופרקטיקה". את כתב העת הזה מוציאה לאור עמותת בית איזי שפירא, מתוך הכרה בחשיבות פיתוח ידע רב־תחומי והעמקת שיח מקדם־שוויון בשדה המוגבלות. מתוך הבנה כי אין המדרש עיקר אלא המעשה, תכניו של כתב העת מציגים עבודות מחקריות בשילוב עם פרקטיקה מקדמת איכות חיים. כמו כן, ברוח המימרות "שום דבר אודותינו בלעדינו" ו"לא עוד מחקרים עלינו בלעדינו", כתב עת זה מעודד אנשי מקצוע לאמץ את גישת "המחקר המשלב" במחקריהם בתחום המוגבלות. לפיכך, נפעל לכלול בכל גיליון לפחות מחקר אחד שבוצע לאורה של גישה מחקרית זו, ולפיה אנשים עם מוגבלויות משתלבים בצוות המחקר כחוקרים עמיתים. מדור מיוחד בחתימת כל גיליון יכלול מקורות מומלצים לקריאה וכן יציג עמותות ושירותים בתחומים הנדונים. הגיליון הנוכחי התגבש ועוצב במהלך שיאה של מגפת הקורונה. תקופה זו גררה הפרה משמעותית של האיזון בחייהם של פרטים, קהילות ומדינות וחייבה אנשים וארגונים להתארגן באופן יצירתי ומידי להשגת איזון מחודש. ההתמודדות עם מצב חירום, שבמוקדו התמודדות עם איום "בלתי נראה", הרחיבה את האופן שבו אנו תופסים "מצבי חירום". הגיליון הנוכחי הוקדש לנושא "מוגבלות בחירום" מתוך כוונה ללמוד על מחשבות, תחושות ומעשים של אנשים עם מוגבלות, בני משפחותיהם, ארגונים וקובעי מדיניות. כמו־כן, חברי המערכת ראו חובה לאגום את הידע והניסיון על מנת להעלות על סדר היום נושא זה ולסייע לפרטים ומערכות להתמודד טוב יותר עם מציאות קיומית מאתגרת. ברצוני להודות מקרב לב לכותבים הטובים והרבים אשר תרמו מידיעותיהם ומניסיונם העשיר - אקדמי, מקצועי ואישי. תודה מיוחדת לעמיתיי חברי המערכת, המגויסים בחיי המחקר והמעשה לקידום איכות חיים בקרב אנשים עם מוגבלות, על תרומתם המשמעותית להפקת גיליון חשוב זה. אני מאחל לכולנו קריאה מהנה ומועילה. ד"ר בנימין הוזמי עורך
9 "אף אחד לא נשאר מאחור" הגנה על זכויות אנשים עם מוגבלות בשעת חירום ובמשבר הקורונה 1 גבי אדמון־ריק ) שגורה בפעילות הבינלאומית Leave no one behind( " האמרה "אף אחד לא נשאר מאחור לקידום שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. אמרה זו מדגישה את הצורך ליצור סביבה נגישה, מכילה ושוויונית לאנשים עם מוגבלות שבה ישתתפו באופן מלא בכל תחומי החיים. בצד החזון שמציבה האמרה, היא משקפת את המציאות הקשה שבה במדינות רבות בעולם, בשגרה כבחירום, אנשים עם מוגבלות אכן נשארים, לא אחת, מאחור וזאת כתוצאה מחסמים שונים, מדיניות מפלה, היעדר הקצאת משאבים מספקים ועוד. משבר הקורונה בישראל ובעולם חשף ביתר שאת את ההשלכות הקשות של משברים על אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם. השלכות אשר מתקיימות גם במשברים אחרים כגון מגפות, כמו־גם מצבי חירום, אסונות טבע, משברים ביטחוניים ועימותים צבאיים. בשל ייחודו, הבליט משבר הקורונה בארץ ובעולם את הגורמים וההקשרים החברתיים אשר מובילים להדרת אנשים עם מוגבלות בחירום ובשגרה. עיון בתופעות שאפיינו משבר זה מאפשר ללמוד מהפעולות הנכונות שנעשו ולגבש תובנות בנוגע לפעולות נוספות הנדרשות למניעת הדרה מעין זו במשברים הבאים. מאמר זה יסקור את מצבם של אנשים עם מוגבלות בעולם במצבי חירום ואת ההמלצות הבינלאומיות בנושא זה. לאחר מכן יוצגו נתונים על אודות מצבם של אנשים עם מוגבלות במשבר הקורונה בישראל, וכן תתואר עבודת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים לשמירה, הגנה וקידום זכויות אנשים עם מוגבלות במהלך המשבר. לסיכום יועלו המלצות להגנה על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בעתות משבר. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים אמונה על קידום ויישום חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועל ההטמעה והניטור של אמנת האו"ם בדבר ד"ר גבי אדמון־ריק, עוזרת נציב ומנהלת תחום מחקר וקשרי חוץ, נציבות שוויון זכויות 1 לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים.
10 זכויות אנשים עם מוגבלות. הנציבות פועלת באמצעות חקיקה וקידום מדיניות, אכיפה ופיקוח, טיפול בפניות ציבור וסיוע לפרט במאבק על זכויותיו, תביעות אזרחיות ופליליות ופעילויות הדרכה והסברה להגברת מודעות והפצת ידע. עם פרוץ משבר הקורונה בישראל , פעלה הנציבות גם אל מול השלכות הקורונה על אנשים 2020 במחצית הראשונה של עם מוגבלות, על מנת להגן על זכויותיהם גם בתקופה זו, להבטיח גישה למידע ולשירותים ולמנוע אפלייתם. מאמר זה מבוסס בין היתר על הניסיון הנצבר בתקופה זו. אנשים עם מוגבלות בשעת משבר וחירום הנתונים מהעולם מעידים כי אנשים עם מוגבלות נפגעים יותר במצבי משבר וחירום. כך, למשל, מההרוגים היו 24%־ כ 2011 לפי הנתונים מיפן, באסון הצונאמי והגרעין בפוקושימה בשנת ). נתונים Kyodo Survey, 2020( אנשים עם מוגבלות - הרבה מעל לשכיחותם באוכלוסייה אחרים שנאספו גורסים כי שיעור התמותה של אנשים עם מוגבלות גבוה פי שניים משיעור ). חלקם לא יכלו להתפנות למרכזי Katsunori, 2012( התמותה בקרב אנשים ללא מוגבלות החירום, חלקם לא יכלו להתפנות מהבית מהר מספיק, חלקם לא שמעו את האזעקות או במסגרת 2015 לא היה מי שיוכל לסייע להם להתפנות. נתונים נוספים, אשר נאספו בשנת 769 ) בהסתמך על תגובותשל Handicap International, 2015( תהליך שיתוף ציבור בינלאומי משיבים, ובכללם אנשים עם מוגבלות, ארגונים של אנשים עם מוגבלות וגורמי סיוע הומניטרי, דיווחו על ירידה ברמת הנגישות של הסביבה ועלייה בתלות באחרים בעת 31% מעלים כי דיווחו על אובדן או פגיעה באביזרי העזר שלהם וכתוצאה מכך 13% , המשבר. מבין המשיבים ציינו כי חוו עליה 38% , דיווחו כי חוו פגיעה פסיכולוגית, פיזית או מינית 27% , בידוד רב יותר במתח הפסיכולוגי או תחושה של דיסאוריינטציה. נוסף על כך, רבים מהם סיפרו על חסמים דיווחו כי לא הייתה להם גישה מספקת 75% . בבואם לקבל את הסיוע שניתן לכלל הציבור מהמשיבים סיפרו כי לא הייתה להם 50% . לסיוע בסיסי כגון מים, מחסה, אוכל או בריאות גישה לשירותים כגון שיקום, אביזרי עזר, עובדים סוציאליים ומתרגמים. אלו יצרו חסמים שמנעו קבלת סיוע הומניטרי שניתן לכלל הציבור במקום. קשיים נוספים העולים במחקר ) כוללים היעדר מידע נגיש על אודות השירותים הקיימים, חוסר נגישות OCHA, 2020( פיסית או מרחק מהשירותים והיעדר הכשרה של צוותי החירום בנושא מוגבלות. מסקנות שעלו מהמחקר הן שלעיתים קרובות ארגונים של אנשים עם מוגבלות אינם מעורבים בתכנון ובתיאום הקשורים למשבר וקולם אינו נשמע. פעמים רבות עוד יותר המידע אינו מונגש ולאנשים עם מוגבלות חסר מידע גם על אודות אותם שירותים שאותם היו יכולים לצרוך. ) כוללים Kett & Van Ommeren, 2009( גורמים נוספים המובילים לחסמים בקבלת סיוע חוסר ידע, עמדות שליליות והנחות שגויות בקרב גורמי הסיוע אשר עלולים להוביל להתעלמות
11 ולהחרגה של אנשים עם מוגבלות בעת גיבוש תוכניות סיוע. כמו־כן צוין כי לעיתים קיימת תפיסה של גורמי הסיוע כי הטיפול באנשים עם מוגבלות הוא מורכב, ויחד אתו הנחה כי ישנם גורמים אחרים אשר תפקידם לתת טיפול לאנשים עם מוגבלות ולכן אין צורך שגורמי הסיוע יעסקו בכך. חסמים נוספים נוצרים בשל תפיסה שאנשים עם מוגבלות אינם יכולים להשתתף בפעילות לכלל הקהילה ובוודאי שאינם יכולים לסייע בעצמם לאחרים. גורם נוסף שצוין הוא הנטייה להתמקד במי שנפגע באסון ונפצע בעקבותיו ולא למי שהיה עם מוגבלות קודם לכן ומצבו אולי החמיר. תפיסה רווחת, ובעייתית יותר מכל, היא שאנשים עם מוגבלות "פשוט לא ישרדו", ולכן קיימת עדיפות חברתית לטפל באחרים. תופעות דומות התקיימו במידה זו או אחרת גם במהלך משבר הקורונה בעולם ובישראל, כפי שיפורט להלן. מנגנונים בינלאומיים להגנה על זכויות אנשים עם מוגבלות במצבי סיכון וחירום , אשר מדינת ישראל אשררה 2006 אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות משנת , קובעת את הפעולות השונות שעל מדינות לעשות כדי להבטיח ולקדם את 2012 בשנת לאמנה 11 זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. הזכות להגנה במצבי חירום נמנית בסעיף . הסעיף קובע באופן כללי כי "בהתאם "מצבי סיכון ומקרי חירום הומניטריים" שכותרתו להתחייבויותיהן לפי המשפט הבינלאומי, לרבות המשפט ההומניטרי הבינלאומי ומשפט זכויות האדם הבינלאומי, מדינות שהן צדדים תנקוטנה את כל האמצעים הדרושים כדי להבטיח את הגנתם וביטחונם של אנשים עם מוגבלויות במצבי סיכון, לרבות מצבים של סכסוך מזויין, מקרי חירום הומניטריים ואסונות טבע". עם זאת, הסעיף אינו מפרט את הפעולות הספציפיות שעל כל מדינה לבצע כדי לממש זאת, וגורמים שונים גיבשו לאורך השנים המלצות בלתי גובש מסמך 2016 מחייבות בנוגע לאנשים עם מוגבלות בעת חירום. כך, לדוגמה, בשנת Charter for Inclusion of Persons with Disabilities in Humanitarian Action,( המלצות ) שעוסק בהכלה של אנשים עם מוגבלות בפעילות הומניטרית. המסמך ממליץ למדינות 2016 לגבש פעילות הומניטרית מכילה כלפי אנשים עם מוגבלות בהתבסס על חמשה עקרונות: ) מעורבות של אנשים עם 2( , ) היעדר אפליה והכרה במגוון בקרב אנשים עם מוגבלות 1( ) מחויבות כי שירותים וסיוע הומניטרי יהיו זמינים 3( ; מוגבלות בפיתוח תוכניות הומניטריות ) שיתוף 5( ; ) הטמעת מדיניות גלובלית מכילה 4( ; באופן שוויוני ומונגשים לאנשים עם מוגבלות פעולה ותיאום בין גורמי סיוע הומניטריים כדי לשפר את ההכלה של אנשים עם מוגבלות. קובעת אף היא 2019 של מועצת הביטחון של האו"ם שהתקבלה בשנת 2475 החלטה שורה של פעולות מומלצות להגנה על אנשים עם מוגבלות בעת מצבי קונפליקט מזויין. ההחלטה מדגישה את הצורך להעניק סיוע ספציפי לאנשים עם מוגבלות בצד דגש על
12 נגישות ויכולת גישה לשירותים הניתנים לציבור הרחב לרבות חינוך, בריאות, תחבורה וטכנולוגיות מידע ותקשורת. ההחלטה קוראת למדינות לשתף את ציבור האנשים עם מוגבלות וארגוניהם באופן משמעותי ולהתייעץ עם מומחים העוסקים בתחום. ההחלטה מציינת באופן מפורש את הצורך למנוע את הדרתם של אנשים עם מוגבלות בקבוצות אוכלוסייה שבהן הדרות מרובות ומצטלבות, אולם לא מפרטת בנוגע לנושא זה. חשוב לזכור כי להחלטה זו אין מעמד מחייב ויישומה תלוי במדינות השונות. משבר הקורונה ואנשים עם מוגבלות בעולם ובישראל , הקשיים 2020 עם תחילת משבר הקורונה בישראל ובעולם המערבי בחודשים פברואר־מרץ של אנשים עם מוגבלות צפו ועלו מיד בפעילות היומיומית של גורמי ממשל וארגוני החברה האזרחית ברחבי העולם. הקשיים נבעו מהמגפה עצמה ומהסכנה הבריאותית שבה, כמו גם מהנחיות הבידוד והסגר, מסגירת השירותים ומסגרות החינוך, מהשינויים התכופים בהנחיות, מקשיים באספקה של מזון ציוד וסיוע ומהיעדר מידע נגיש העוסק בנושא. מסמך 2020 הראשונים שהעלו את הנושא לסדר היום הציבורי ואף פרסמו כבר במרץ המלצות בנושא היו הארגונים הבינלאומיים של אנשים עם מוגבלות בהובלת ארגון הגג ). מסמך ההמלצות International Disability Alliance - IDA( של אנשים עם מוגבלות ) עמד על כך כי חלק מהאנשים עם מוגבלות נמצאים בקבוצת הסיכון ואף IDA, 2020( חשופים יותר בשל חסמים בקבלת מידע בנוגע לדרכי התגוננות מהמגפה וקושי להשיג אמצעים היגייניים נדרשים. סיכון נוסף שהוזכר הוא ההסתמכות על מגע פיסי עם הסביבה או מטפלים ותומכים, אשר עלול להוביל להדבקה. הארגון עמד על האופי הפוגעני והמדיר של האמירה אשר ליוותה את תחילת המשבר כי "רק קבוצות סיכון" חשופות למחלה - אמירה אשר מציבה באור שלילי את ערך חייהם של אנשים עם מוגבלות ועלולה להוביל אף לכך כי אנשים עם מוגבלות לא יקבלו טיפול רפואי שוויוני בעת מחסור במשאבים רפואיים. כבר בתחילת המשבר היה חשש כי מתוך ההנחה כי אנשים עם מוגבלות הם מראש ב"סיכון מוגבר", בצד סטיגמות והטיות הרואות ערך נמוך בחייהם של אנשים עם מוגבלות, הם עלולים להיתקל בקושי לקבל טיפול רפואי שוויוני, בין אם בשל היעדר גישה לטיפול או בשל מדיניות ביו־אתית והנחיות תיעדוף אשר Brennan,( החלו לעלות חששות 2020 ימנעו מהם טיפול. אכן, כבר בחודשים מרץ ואפריל ) כי באיטליה, בספרד ובארה"ב אנשים עם מוגבלות לא פונו לבתי החולים בזמן, 2020 לא זכו לטיפול רפואי והמוסדות שבהם אנשים שהו הפכו למלכודות מוות. ) כלל IDA, 2020( מסמך ההמלצות שפרסם ארגון הגג הבינלאומי של אנשים עם מוגבלות התייחסות לחשיבות ההקפדה על השוויון בטיפול רפואי ובמניעת אפליה בתיעדוף על
13 בסיס מוגבלות. המלצות נוספות עסקו בהפצת מידע בפורמטים נגישים על אודות המחלה ודרכי ההתמודדות עמה, כמו גם ההנחיות, ההגבלות והשירותים הניתנים. הארגון קרא להגביר מודעות בקרב אנשי הצוות המעורבים ולספק נגישות לשירותי תמיכה, סיוע אישי וטיפול רפואי. חשש נוסף אשר בא לידי ביטוי במסמך זה היה מפני פתרונות הכרוכים במיסוד נוסף ובנטישה על בסיס מוגבלות, כגון אשפוז כפוי לצורך בידוד וסגירה הרמטית של מוסדות מבלי לנקוט צעדים הנדרשים להגנה על בריאותם של האנשים במוסדות, תוך־כדי סיכון חייהם ופגיעה לא מידתית בחירותם של האנשים המתגוררים בהם. המלצה חשובה נוספת עסקה בתפקידם של הארגונים הן בהשתתפות בתהליכי קבלת החלטות, הן בהפצת מידע ובהכוונה של האנשים אשר מוכרים להם או המקבלים מהם שירות. בישראל, השלכות המשבר על אנשים עם מוגבלות בלטו באופן כמעט מידי בקרב כל העוסקים בתחום. כך, למשל, פניות הציבור אשר הגיעו לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בתקופה זו, הציפו בעיות רוחביות ונקודתיות. פניות רבות עסקו בתעסוקה, בפיטורים ובהוצאה לחל"ת של אנשים עם מוגבלות ומשפחותיהם על רקע סגירת חלקים נכבדים במשק והמעבר לעבודה מהבית. פניות נוספות עסקו בהשלכות הקשות שהיו לסגירת שירותי השיקום והרווחה, למעבר ללמידה מרחוק ללא מתן הנגשות מתאימות ולסגירת החינוך המיוחד. בעיות נוספות שעלו היו היעדר מידע נגיש והיעדר מידע ספציפי הרלוונטי לאנשים עם מוגבלות, כגון אנשים המעסיקים עובד זר אשר היו זקוקים להנחיות כיצד להימנע מהדבקה וכיצד להתנהל בבידוד ובעת סגר. היו גם בעיות יומיומיות יותר כגון קשיים באספקה של ציוד רפואי ואף מזון, שנוצרו בשל הטלת ההגבלות וסגירה של חלקים מהמשק. קשיים נוספים עלו כתוצאה מהנחיות החירום. כך, לדוגמה, הגבלת מרחק היציאה מהבית יצרה קושי גדול לאנשים עם מוגבלות ולמשפחות רבות התלויות בשגרה יומיומית כלשהי המצריכה יציאה מהבית או נסיעה. ), נראה היה 2020 ככלל, בשבועות הראשונים של משבר הקורונה בישראל (מרץ־אפריל כי בהנחיות שנקבעו לא הייתה כלל התייחסות לאנשים עם מוגבלות ולעיתים אף לא יישמו את החוקים והתקנות הקיימים. כך, למשל, לא נעשו הפעולות הנדרשות להנגשה של השירותים והמידע, הישומונים והאתרים שהוקמו לא יישמו את דרישות הנגישות במלואן, וגם שידורי הטלוויזיה לא הונגשו במידה מספקת. התופעות הללו משתקפות גם בנתונים סטטיסטיים שנאספו בנושא. מסקר שערך מכון ברוקדייל בעבור נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בקרב אנשים עם מוגבלות , עולה כי בקרב המשיבים, 2)2020 , והורים לילדים או בוגרים עם מוגבלות (ברלב ובכר ), מזון 20%( ), תרופות 28%( אנשים עם מוגבלות התקשו להשיג סיוע במטלות הבית המשיבים מקרב מי שנחשפו לשאלונים והיו נכונים ומסוגלים לענות עליהם ועל כן אינם 2 מהווים מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה.
14 מהאנשים עם מוגבלות דיווחו 77% , ). יחד עם זאת 33%( ) וטיפולים פרא־רפואיים 18%( מהאנשים עם מוגבלות בסקר ציינו שמצבם 53% . כי היו זקוקים לסיוע בתקופה זו מהאנשים אמרו כי נעזרו כלכלית בגורם 45%־ הכלכלי החמיר מאז פרוץ משבר הקורונה ו השתתפו בלמידה מרחוק 53% , כלשהו. בתחום הלימודים, מבין הילדים עם מוגבלות הייתה למידה מרחוק אבל 16%־ לא היו לימודים מרחוק ול 31%־ באופן מלא או חלקי, ל מהאנשים עם מוגבלות שהשתתפו בלמידה מרחוק דיווחו כי 76% . הם לא השתתפו בה מההורים שילדיהם השתתפו בלימודים 60% הם זקוקים להתאמות ללמידה מרחוק וכן מקוונים דיווחו כי הילדים זקוקים להתאמות ללמידה מרחוק. מהאנשים עם מוגבלות 38% . ההשלכות בתחום תפקודי החיים ניכרים גם הם בנתונים דיווחו על החמרה במצבם הרגשי, 66% , דיווחו כי מצבם הבריאותי החמיר או החמיר מאוד דיווחו על החמרה בתפקוד הכללי. המצב היה חמור יותר אצל אנשים שמדווחים 52% כי הם בקבוצת סיכון לחלות בקורונה. בתחום התעסוקה, בשל סגירת מקומות עבודה והוצאת חלקים שלמים במשק לחל"ת, ממשתתפי הסקר ציינו כי הם עובדים 30% . ההשלכות על אנשים עם מוגבלות היו קשות מהאנשים עם מוגבלות דיווחו כי הפסיקו 17% , פחות שעות מאז פרץ משבר הקורונה נוספים ציינו שלא עבדו בשל החמרה שחלה במצבם 2% . לעבוד בשל משבר הקורונה בתקופת משבר הקורונה. השלכות בתחום התעסוקה חלו גם על הורים לילדים עם נוספים 6% , מוגבלות, כאשר נוסף על אלו שיצאו לחל"ת או איבדו את מקום העבודה הפסיקו לעבוד בגלל הצורך לטפל בבנם או בתם. מסקר "מדד הנגישות העירוני" (דורפמן, ), שעסק גם הוא במשבר הקורונה, עולה כי שיעור המשיבים עם 2020 , אזנח וחסון .)8%( ) לעומת משיבים ללא מוגבלות 17%( מוגבלות אשר ציינו כי הוצאו לחל"ת היה כפול מהאנשים עם מוגבלות דיווחו שלמדו, פיתחו או שיפרו יכולת כלשהי 65% , בצד החיובי .)2020 , בתקופה זו (ברלב ובכר פעילות נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות להגנה על זכויות אנשים עם מוגבלות בעת משבר הקורונה בישראל כגוף הממשלתי האמון על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, כבר בתחילת המשבר היה ברור כי על נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לפעול בנחישות ובאמצעות כל הכלים שברשותה על מנת להגן על שוויון זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ביתר שאת בתקופה זו. ליבת הפעילות נועדה לוודא כי הנושא יישאר כל העת בסדר היום הציבורי,
15 כי יינתנו מענים מותאמים ובעיקר לדאוג לכך כי במסגרת המדיניות והשינויים התדירים הנעשים בכל המשרדים, יילקחו בחשבון גם הצרכים והזכויות של אנשים עם מוגבלות. הפעילות כללה טיפול בפניות ציבור פרטניות ובבעיות רוחב וצרכים שעלו מהם, קידום ההתאמות הנדרשות בחקיקה הרלוונטית לתקופת הקורונה, פרסום מידע רלוונטי לציבור וייזום והובלה של שולחן עגול בין־מגזרי שהתמקד בקשיים ובמענים לאנשים עם מוגבלות בתקופת המשבר. להלן מספר דוגמאות מפעילות נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בתקופה זו: בחודשים הראשונים התאמת התקנות לשעת חירום לצרכיהם של אנשים עם מוגבלות - נקבעו ההגבלות וההנחיות להתמודדות עם הקורונה באמצעות תקנות שעת החירום. אלו הן תקנות שהממשלה מתקינה לפרק זמן קצוב ואינן מצריכות את אישור הכנסת. התקנות עברו בתהליך מהיר וההנחיות שנקבעו בהן השתנו באופן תדיר. נוצר מצב שבו אף כי הגבלות אלה היו בעלות השלכות ספציפיות על אנשים עם מוגבלות, הדבר לא נלקח בחשבון בעת ניסוחן והיה צורך לפעול רבות כדי שההתאמות הנדרשות ייקבעו בהן. כך, למשל, כאשר נקבעה הגבלה על מרחק היציאה מהבית, הנציבות העלתה את הקושי הרב הצפוי לאנשים עם מוגבלויות מסוימות ולמשפחות לעמוד באיסור זה. בעקבות זאת, ולאחר דיונים רבים, סוכם בין משרד המשפטים למשרד הבריאות כי במקרים חיוניים הנדרשים על מנת לשמור על בריאות האדם או מצבו הנפשי, יהיה מותר לאנשים עם מוגבלות לצאת מעבר למרחק המותר, עם מלווה אחד אם נדרש. הנציבות פעלה כדי לוודא כי הדבר ייושם בשטח בין היתר באמצעות הפצת מסמך המלצות לגורמי האכיפה שהיה בשימוש אנשים עם מוגבלות, וכן באמצעות תיאום ושיח עם גורמי המשטרה ופעילות לביטול קנסות לאנשים עם מוגבלות שיצאו מהמרחק המותר. הסדר זה נקבע בתקנות גם בסגר השני והשלישי, שלפיהם אדם עם מוגבלות יכול היה לצאת ממגבלת המרחק ממקום המגורים במקרה הצורך. בהמשך הדרך נקבעו התאמות נוספות כגון האפשרות לצאת מהבית על מנת לתת סיוע לאדם עם מוגבלות, האפשרות להגיע לטיפול רפואי 3 ופרא־רפואי, היתר לצאת עם מלווה מבלי לשמור על הגבלת המרחק ועוד. התאמה נוספת שקידמה הנציבות עסקה בפטור מעטיית מסכה לאנשים שבשל מוגבלותם אינם מסוגלים לעטות מסכה כגון אנשים עם מוגבלות נפשית ובעיקר אלו המתמודדים עם פוסט טראומה ואחרים. ההתאמה אפשרה לאנשים אלה לצאת מביתם למקומות ציבוריים. נוסף על כך, לבקשת הנציבות גובשה במשרד הבריאות הנחייה המאפשרת ה בצו בריאות העם (נגיף הקורונה 3 ההכרה נעשתה בהתחלה באמצעות פרשנות של סעיף 3 , ולאחר מכן באמצעות 2020־ החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), תש"ף ) לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת 20() (א 2 תקנה .2020־ שעה) (הגבלת השהייה במרחב הציבורי והגבלת פעילות), תש"ף
16 לנותן שירות להסיר את המסכה לבקשת אנשים עם מוגבלות בשמיעה, אשר המסכה ). התאמות נוספות עסקו בפטור 2021 , אינה מאפשרת להם לקרא שפתיים (שביב שני מתור במתחמי בדיקות הקורונה, פטור מבדיקות לילדים עם מוגבלות צורך תו ירוק ועוד. נושא משפטי נוסף היה הדיונים המשפטיים ודיונים של ועדות שבשל המשבר התקיימו באופן מקוון. לדוגמה: ועדות אפיון והשמה של ילדים עם מוגבלות שהתקיימו במשרד החינוך, דיונים בוועדות תכנון ובניה, בתי דין מנהליים, דיונים בהליכים שבהם מעורבים עצירים וכלואים, ועדות פסיכיאטריות ועוד. המעבר לדיונים מקוונים העלה את החשש מפגיעה מהותית באפשרותם של אנשים עם מוגבלות לקחת חלק בהליכים העוסקים בעניינם והיה צורך להבטיח את זכותם להשתתפות שווה גם כאן. בעקבות פעילות הנציבות בנושא נקבע בתקנות שיינתנו התאמות הנגישות הנדרשות בפלטפורמות המקוונות ואם יהיה צורך בכך, אדם עם מוגבלות יוכל להופיע פיזית בפני הוועדה או הגוף השיפוטי, אף שהדיונים מתקיימים על פי רוב באופן מקוון. לאחר שבתחילת המשבר נדרש מאבק לשם השגת התייחסות לצרכים של אנשים עם נקבע בחוק כי כל התקנות שייקבעו לשעת 2020 מוגבלות וקביעת התאמות, בחודש יולי החירום יותקנו תוך שימת לב לזכויות ולצרכים של אנשים עם מוגבלות ולהוראות חוק החלטה זו הובילה לכך כי בתקנות שנקבעו לאחר 4 שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. מכן בוצעה התייעצות עם הנציבות בנושא התאמות נדרשות לאנשים עם מוגבלות וזווית זו נלקחה בחשבון בכתיבת ההנחיות. לאחר מכן נקבעו התאמות בתקנות שעסקו בחובה , נקבע כי אדם עם מוגבלות ומלווהו לא חייבים 5 לשהות במקום בידוד מטעם המדינה לשמור מרחק של שני מטרים אחד מן השני; בתקנות הנוגעות לטיסות בתקופת הקורונה ,6 הוכנסו הוראות הנוגעות להתאמת שירות לאנשים עם מוגבלות כגון התאמת נהלים ומידע ונקבע כי בעבור אדם עם מוגבלות אפשר להכניס משלוח לביתו (ולא להניח בפתח הדלת כפי שקבעו ההנחיות) אם הוא זקוק לכך בשל מוגבלותו. - כאמור, אחת שיתוף ציבור - יזום שולחן עגול בין־מגזרי בנושא אנשים עם מוגבלות ההמלצות הגורפות בנוגע לקידום שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בכלל ובעתות משבר בפרט הוא שיתוף אנשים עם מוגבלות וארגוניהם בתהליכי קבלת החלטות. לאור זאת, וכמענה לקשיים הגדולים שעלו מהשטח, יזמה הנציבות הקמה של שולחן עגול בין־מגזרי (ב), חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), 4 סעיף 4 2020־ תש"ף ) לחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) 3()1 (א 2 סעיף 5 2020־ (בידוד במקום לבידוד מטעם המדינה), תש"ף ), תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת 2() ה(ב 3 סעיף 6 .2020־ שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות), תש"ף
17 .)2020 , שעסק בנושא אנשים עם מוגבלות במשבר הקורונה (המלצות השולחן העגול השולחן פעל כשולחן משנה לשותפות הבין־מגזרית, "השולחן העגול" שמוביל משרד . פורום זה פועל כפלטפורמה לאומית 2008 ראש הממשלה ואשר פועל כבר מאז יולי לכינון וניהול של שיח בין שלושת המגזרים המיוצגים בו במטרה לגבש וליישם מדיניות בנושאי רוחב בין־משרדיים ובין־מגזריים. עם פרוץ משבר הקורונה, התכנס השולחן העגול במשרד ראש הממשלה לדיון משותף עם ארגוני המגזר השלישי. בעקבות הדיון ופניות ארגונים וגופים שונים הוקמו באמצעות היחידה לשיתופי פעולה בין־מגזריים במשרד ראש הממשלה מספר שולחנות משנה, שאחד מהם עסק באנשים עם מוגבלות ואותו הובילו נציבות השוויון ועמותת אנוש - העמותה הישראלית לבריאות הנפש וליוו גורמים ממשרד ראש הממשלה. השתתפו בו משרדי הממשלה הרלוונטיים: משפטים, עבודה, רווחה, בריאות, חינוך, המוסד לביטוח לאומי, רשות האוכלוסין וההגירה, גורמי חירום כגון פיקוד העורף, רח"ל (רשות חירום לאומית), מד"א, משטרה ונציגי רשויות מקומיות. כמו־ עמותות וארגונים מכל תחומי המוגבלות, כמו־גם קרנות פילנטרופיות 25־ כן השתתפו כ וקליניקות לזכויות אדם. דיוני השולחן עסקו במיפוי הצרכים העולים מהשטח, בחינת מענים קיימים והצבעה על החסרים הנדרשים לטיפול. בעקבות הדיונים פעלו השותפים כדי למצוא מענים לבעיות שעלו. כך, לדוגמה, רשות האוכלוסין וההגירה בשיתוף הנציבות גיבשו הנחיות ספציפיות בנוגע לעובדים זרים ופרסמו אותן בשפות שונות. בהמשך גיבשו צוותי עבודה ממשתתפי השולחן שורה של המלצות הנוגעות בתחומי חיים שונים של אנשים עם מוגבלות בתקופה משבר הקורונה, כגון נגישות למידע, שיתוף בקבלת החלטות, סיוע במזון ותמיכה, שירותים בקהילה, מערכי דיור, בריאות נפש, תעסוקה וקצבאות, חינוך וסיכון רפואי. בתחום התעסוקה פעלה הנציבות כדי לתת מענה -פתרון סוגיות בתחומי החיים השונים לפניות פרטניות. כך, למשל, במקרים שבהם החליטו מעסיקים להוציא עובדים לחל"ת או לפטרם, דרשה הנציבות מהמעסיקים כי עובדים עם מוגבלות יוצאו לחל"ת אחרונים, ואף פעלה בערכאות המשפטיות על מנת למנוע ניצול של מצב החירום כדי לפטר אנשים בעילה של צמצומים עקב המשבר. בד־בבד פעלה הנציבות כדי לקדם מדיניות שתבטיח את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בתחום התעסוקה. כך, למשל, באמצעות הגנה על זכותם של עובדים עם מוגבלות והורים לילדים עם מוגבלות להשתמש בשעות הסיוע האישי המגיעות להם. נוסף על כך פעלה הנציבות מול המשרדים שנותנים שירותים לאנשים עם מוגבלות בתחום התעסוקה על מנת לוודא כי ננקטות פעולות נדרשות שיתמכו בהחזרת אנשים עם מוגבלות למקומות העבודה גם בתקופה זו. בתחום החינוך פעלה הנציבות מול משרד החינוך, בין היתר באמצעות כלי אכיפה, על מנת לוודא כי הלימודים מרחוק יהיו מונגשים בהתאם לדרישות ההנגשה הפרטנית, וכן כי חומרי הלימודים המקוונים שהפיק משרד החינוך יהיו נגישים. כיוון שהסייעות לתלמידי
18 החינוך המיוחד לא יכלו להגיע לבתי התלמידים בעת הלמידה מהבית בשל הנחיות הסגר והדבר היווה קושי נוסף בלמידת הילדים מרחוק, קידמה הנציבות עם משרד החינוך והשלטון המקומי גיבוש נוהל שאפשר הגעה של הסייעות לבתי התלמיד. נוהל זה יושם החל מהסגר השלישי בתחילת שנת הלימודים תשפ"א. בתחום הדיור הציב משבר הקורונה בפני מערכי הדיור אתגרים מורכבים ולא צפויים, כאשר בחלק גדול מהמקומות נאסרו כניסה ויציאה מן המסגרות כך שהדיירים לא קיבלו ביקורים במשך שבועות רבים. קושי נוסף היה מציאת פתרונות לחולי קורונה בקרב אנשים עם מוגבלות, וזאת מבלי לדרוש את אשפוזם במחלקות פסיכיאטריות או במעונות מחוץ לקהילה. לאורך התקופה פעלה הנציבות עם משרדי הממשלה על מנת להסדיר את הנושא ולקבוע נהלים מתאימים. זאת ועוד, בשל היעדר מידע רלוונטי ונגיש, הושק אתר אינטרנט ייחודי ובו מידע בפורמטים נגישים ומידע רלוונטי לאנשים עם מוגבלות כגון זכויות, החרגות והתאמות לתקנות החירום, שירותים ייחודיים ועוד. האתר פורסם בעברית ובערבית והתכנים שלו פורסמו באופן שגרתי ברשתות החברתיות והופצו לציבור. במקביל, פותחו יחד עם המשרדים השונים, כגון רשות האוכלוסין וההגירה, מידע והנחיות בעבור אנשים המעסיקים עובדים זרים. רוב המידע פורסם גם באמצעות וובינרים לקהלים שונים, בכלל זה בשפה הערבית ובאופן ייעודי לחברה החרדית. המלצות התיעדוף והחשש מפני אפליה של אנשים עם מוגבלות בקבלת טיפול בישראל, כמו במדינות רבות בעולם, נערכו למצב שבו מכונות ההנשמה לא רפואי - יספיקו למספר החולים שיזדקקו להן ויהיה צורך לתעדף את חולי הקורונה הקשים ולקבוע מי יחובר למכונת הנשמה. משרד הבריאות הקים ועדת ביו־אתיקה מיוחדת שתפקידה היה ניסוח ההמלצות. אולם הנוסח הראשוני של ההמלצות העלה חשש רב מפני אפליה של אנשים עם מוגבלות. ההמלצות קבעו כי התיעדוף יתקיים רק על בסיס רפואי ולא תהיה אפליה בשל דת, גזע מין, לאום, נטייה מינית, עיסוק וכיו"ב, אך לא הוזכר כי אין להפלות אדם בשל מוגבלות. בעיה נוספת הייתה שבמנגנון שהומלץ לקביעת התיעדוף נכלל קריטריון תפקודי שבו נקבע למשל כי אדם אשר מרותק למיטה או כיסא יהיה בדרגת תיעדוף נמוכה, והעדר יכולת לעבוד תשפיע גם היא על התיעדוף. הנציבות התנגדה לגישה זו הפוגעת בערך חייהם של אנשים עם מוגבלות, מהווה פתח לאפליה ויותר מכל אינה לוקחת בחשבון את התפיסה המורכבת לתפקוד של אנשים עם מוגבלות ולפיה יש לקחת בחשבון גם את המצב הגופני וגם את הסיוע האישי וההנגשה כחלק מהתפקוד. כמו כן, התברר כי בתהליך כתיבת ההמלצות לא התקיימה היוועצות או שיח עם אנשים עם מוגבלות או גורמים המתמחים בזכויות אנשים עם מוגבלות כנדרש.
19 התגובות מצד אנשים עם מוגבלות וארגונים לא אחרו לבוא. אלו ראו את הדו"ח כפוגע בהם אישית ובזכותם לשוויון. ביקורת נוספת הגיעה מאנשי רפואה בכירים ואנשי אקדמיה. מיד עם פרסום המסמך פנתה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות למשרד הבריאות, ליועץ המשפטי לממשלה ולוועדת הביו־אתיקה, וכן פעלה בערוצים נוספים מול חברי כנסת ומקבלי ההחלטות בדרישה לשנות את ההמלצות באופן מהותי או לבטלן. בעקבות פנית הנציבות התקיימה פגישה משותפת של נציב השוויון וצוותו עם חברי ועדת הביו־ אתיקה אשר בעקבותיה פרסמה הוועדה גרסה מתוקנת של הדו"ח אשר תיקנה חלק מן הכשלים שהיו בדו"ח המקורי, אולם לא שינתה באופן מהותי את ההמלצות. התיקונים כללו ציון מפורש של איסור אפליה על רקע מוגבלות, הכללת מחויבות לעמוד בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וכן שורה של תיקונים נוספים. יחד עם זאת, כותבי הדו"ח נמנעו ממחיקת הקריטריון התפקודי ואף הרחיבו והסבירו את נחיצותו. בסיומו של התהליך משרד הבריאות לא אימץ את ההמלצות וקבע כי למעשה ההחלטה בדבר תיעדוף מטופלים במצב של משאבים מוגבלים נעשית באופן שוטף בקרב הצוותים הרפואיים, כפי שמקובל במצבים אחרים. עם זאת, לקיומו של מסמך המלצות שכזה עדיין יכולות להיות השלכות באם יאומץ בהמשך הדרך או בהקשרים רפואיים דומים. יחד עם זאת, ההתנגדות שהמסמך עורר, והפעילות המשותפת של גורמים שונים אשר התנגדו לו, מעידות על היכולת של כל העוסקים בתחום להוביל מאבק משותף ולהשפיע באופן מהותי על המדיניות שנקבעת. המלצות וכיווני פעולה עתידיים בנוגע לאנשים עם מוגבלות במצבי חירום משבר הקורונה, האתגרים שעלו בו והמענים שניתנו מאפשרים להציע מספר פעולות והמלצות לעתיד: כאמור, אחת ההמלצות המרכזיות של הגורמים הבינלאומיים - היוועצות ושיתוף ציבור בנוגע למצבי חירום ומשבר היא כי יש ליצור מנגנונים להשתתפות של אנשים עם מוגבלות וארגוניהם בתהליכים הנוגעים למצב החירום ולמענים הניתנים בהם. פעילות השולחן העגול בתקופה זו, כמו גם השתתפות אנשים עם מוגבלות וארגונים בדיוני הכנסת ובפורומים נוספים, מחדדת את חשיבותה של פעילות זו. לפיכך, מומלץ לקבוע מדיניות סדורה לתהליכי היוועצות לצורך הצפת קשיים ובעיות ולאיסוף נתונים על המצב בשטח בזמן אמת. - הצורך ליצור את ההתאמות הנדרשות בחקיקת התאמת תהליכי חקיקה ומדיניות החירום קיים גם בשגרה, ועל כן יש להמשיך ולוודא כי ההתייחסות לנושא של אנשים עם
RkJQdWJsaXNoZXIy MTA3NQ==