הכמיהה לנראות- סמנריון (003)

18 ולהתנהגויות ספצ יפיות . כך יכול המטופל לפגוש חלקים חבויים ולא מודעים של האני , ולהעשיר את רמת המודעות העצמית והחברתית של ו .(Foulkes & Anthony, 1965) , המראה , אם כך איננה כלי לאמת והמתבונן בה לא בהכרח יוסיף לעצמו ולאחרים טוב . המראה היא מראת הנפש והמתבונן במראה רואה דרך עיניו שלו את עצמו ואת האחרים , והדרך שבה הוא נראה לאחרים משתקפת לו מבעד להיכל המראות שהם מציבים בפניו ( תודר ווינברג , 0221 ) לא בכדי בחרתי להעמיק בתופעת המירורינג והשלכותיה בתהליך . קבוצתי כשם שחברי הקבוצה הינם היכל מראות בעבור גם כך, היחיד המצלמה מול בעבודה כפי . הפרט שהיטיב להגדיר ": ברט רולאן לפני העדשה אני בעת ובעונה אחת מי שאני מאמין שהנני , מי שאני רוצה שזולתי יחשוב שהנני , מי שהצלם סבור שהנני , ומי שאותו צלם משתמש בו כדי להציג את מלאכתו ." המצלמה והתצלום משקפים כמה לאדם נקודות בו מבט זמנית ומתוך כך לת יכו את מעצימים ההתבוננות הפנימית . המצלמה לעיתים מצליחה לראות יותר מהעין ולכן בין השילוב המצלמה לקבוצה כהיכל הוא מראות למעשה כוח מכפלת בתהליך הנראות וההתבוננות . חשיבות המתודה הקבוצתית בעבודה עם אחים לילדים עם מוגבלות בקבוצה טיפולית לילדים התהליכים מואצים בהשוואה לטיפול פרטני , כך לדעתו של Barratt המצוטט אצל דודאי ( 0224 ) הסיבה לכך טמונה בהשפעה המזרזת שיש למשתתפים זה על זה , אשר מקלה עליהם לבטא התנהגויות , , מחשבות רעיונות ופנטזיות . גם Salvson מצוטט אצל דודאי ( 0224 ) והוא מציין כי בקבוצה מתקיימים לא רק תהליכי העברה כלפי המנחים אלא גם תהליכי העברה מרובים בין חברי הקבוצה , המכונים " תהליכי העברה בין אחאים ." Siegel & Silverstein ( 6775 ) שדיברו על אחים לילדים עם אוטיזם , סבורים שטיפול קבוצתי הוא המועדף . הקבוצה מזמנת מיכל לרגשות של ניכור ובדידות בה יכולים הילדים להרגיש יותר נינוחות לדון בדברים עם " זרים אוהדים " מאשר עם ההורים . באופן כללי , נמצא גם שהשתתפות בפגישות קבוצתיות עשויה להקל על הדיבור גם במסגרת המשפחה . ישנה משמעות ליצירת הרכב קבוצה בה הילדים נמצאי ם באותו שלב התפתחותי . התערבות קבוצתית בגיל בית הספר נחשבת אפקטיבית כי היא תואמת את השלב ההתפתחותי בו קבוצת השווים נעשית משמעותית ( , שטרן ליבוביץ 0260 .)