הכמיהה לנראות- סמנריון (003)

17 התא המשפחתי על כל מורכבויותיו . שתי הגישו ת יכולות להתקיים גם יחד בו בעת ולהיות מוכלות בקרב אחים ה אשר מחזיקים בו זמנית את הקול הפנימי של החוסר , לצד תחושת הרווח והצמיחה . חוויית הכמיהה לנראות בקרב האחים מפעמת ונוכחת בקרבם ומובילה ל חיפוש מקום לח וויה סוביקטיבית של האח כבעל ערך . במושגי הפסיכולוגיה , לחוויית העדר הניראות של האחים לילדים עם מוגבלות יש השלכות על גיבוש העצמי . , בנוסף אי הכרה מספקת לאח " הבריא " לעצמו כפי שהוא , אלא לתפקיד שהולבש עליו , תוביל לחיפוש מקום לחוויה האישית שלו כבעלת ערך שאינו תלוי ואינו . יחסי במושגי המשפחה כמערכת , לאחאות לילד עם מוגבלות יש השלכות רגשיות הבאות לידי ביטוי בקנאה , , אשמה דיכוי אינטרקציות נורמליות כמו תחרות שוויונית על משאבים , יחסי תן וקח , תקשורת ותמיכה אחאית . כל אלה מחייבים יצירת מרחב טיפולי , , מוגן פתוח ונעדר שיפוטיות שיתן את הפלטפורמה להנכחת העצמי תוך י צירת דיוקן אישי ועיבוד רגשי . 2.5 עבודה עם קבוצת השווים - הקבוצה והמצלמה כהיכל מראות העבודה הטיפולית עם האחים רצוי ונכון שתעשה בתוך קבוצת השווים . תיאוריות רבות עוסקות בערך המוסף שיש לקבוצה בתהליכים טיפוליים , אך בחרתי להתמקד ב אחת התופעות המרכזיות המתקיימות בקבוצה , תופעה הנחשבת לבעלת השפעה תרפויטית מכרעת הינה ההשתקפות (mirroring) . תודר ווינברג ( 0221 ) מצאו כי ת ופעה זו הוגדרה לראשונה על - ידי פוקס , שמצא בקבוצה מרחב מיוחד לביטוייה " : תגובות מראה עולות במפגש בין מספר אנשים . האדם רואה את עצמו , או חלק מעצמו , לרוב חלק , מורחק דרך השתקפותו באינטראקציות עם אנשים אחרים בקבוצה . הוא רואה אותם מגיבים אליו בדרך שבה הוא היה מגיב , או באופן שהוא הפוך לדרך התגובה שלו . כך הוא לומד להכיר את עצמו – זהו תהליך בסיסי ביותר בהתפתחות האגו – דרך השפעתו על האחרים והתמונה שהם מייצרים ביחס אלי ( ו (Foulkes, 1964 ייחודה של המראה הקבוצתית , על פי פוקס טמון בהתבוננות בקבוצה כבהיכל של מראות , כלומר כבמקום שבו הפרט משתקף בהרבה מראות , שמקורן בזוגות עיניים שונים . כך נפרש בפני המשתתפים מרחב שהוא טבעי ומיוחד בעת ובעונה אחת . , מחד זה הוא אנלוגי למרחב ההשתקפוי ות היומיומיות , שגם בו כולנו רואים בהתמדה עשרות זוגות עיניים ונראים על ידיהם - , אך מאידך מרחב זה מאפשר לבחון ולעבד את החומרים , ולנסות להבין כיצד קונפליקטים ובעיות המשתקפים אצל אחרים מזכירים לנו את העצמי שלנו או חלקים ממנו , ומתורגמים לסימפטומים