הכמיהה לנראות- סמנריון (003)

13 ה קבוצתיים לגבי סימפטומולוגיה דיכאונית היו מונעים יותר על ידי בעיות רגשיות מאשר . תו תפקודי מסקנתם היתה כי אחים לילדים עם אוטיזם חווים בעיות רגשיות מורכבות . יותר Seltzer & Orsmond ( 0227 ) ח קרו אף הם את תופעת הד י כאון והמתח והוסיפו דיוק אבחנה חשובה בהתייחסות לשונות בין המינים בתא המשפחתי . במחקר זה , אחיות לילד עם אוטיזם הציגו סימפטומים נוספים של דיכאון ומתח יותר מאשר אחים זכרים . החוקרים הציעו כי זוהי תוצאה של הבדל מגדרי , אחיות בדרך כלל נוטות ל הפנמת בעיות ודאגה לאחים יותר מאשר אחים . (Green, 2013; Feiges et al, 2004; Roeyers and Mycke, 1995; Sikora et al, 2013; Smith, 2000) על אף ההבדלים המגדריים שנמצאו , ניתן לראות כי קיימות סוגיות משותפות בחוויה הרגשית של אחים לילדים עם מוגבלות . מחקרו של Bishop ( 0260 ) בדק את השקפותיהם של אחים לילדים עם אוטיזם ומצא כמה תימות חוזרות , דאגה : אשמה ואחריות . דאגה מכך שיהיו חשופים לבריונות , הם או אחיהם , אחריות ודאגה לעתיד אחיהם ולעתידם כשהוריהם לא יהיו מסוגלים לטפל יותר ודאגה ביחס לאופן בו משפחתם נתפסת על ידי הסביבה . עוד בהקשר הסביבתי האחים ציינו כי הם חווים אשמה שניזונה מהמבטים מצד הסביבה כשנראים יחד בציבור ודאגה מעצם האפשרות שחבריהם יגיעו לביתם ויחשפו לשונות של האח . יחסי גילם בני עם האחים עלולים הם גם בשל להיפגע המבוכה שהם חשים בנוכחות עם האח , הנכות הקושי להסביר את בעייתו והחשש כך על לשלם מחירים חברתיים . , לכן אלה אחים נמנעים לעתים קרובות מיצירת קשר המחייב חשיפה וקשרים אינטימיים או של מהזמנה חברים ( לביתם Powell & Gallagher, 1993 .) הפחדים והסוגיות נותרו גם כאשר האחים התרחקו מהבית בבגרותם בנסיבות של מעבר דירה . , מנגד האחים הרגישו מאושרים על ההתרחקות והצביעו על היותם " אדם חדש " משום שאינם נמצאים עוד ב " צל" של מישהו , ואף אחד לא יכול לשפוט אותם על חיי המשפחה שלהם כאשר גרים בעיר אחרת . (Milevsky & Heerwagen, 2013; Tozer et al. 2013) כשאני מתבוננת בתוצאות המחקרים הנ " ל אני מוצא ת כי הם מהדהדים את חוויית הנראות של האחים מפרספקטיבות שונות . , האחת האופן שבו האחים מפרשים את המבט מצד הסביבה שרואה אותם . האחים חשים שאינם נתפסים כישות אינדיוידואלית העומדת