דף ריק

28 נעמי סטוצ‘ינר חזונו. החלטה זו יצאה אל הפועל בזכות התמיכה מהמשפחה המורחבת. – ההכשרה המקצועית שלי בעבודה הרקע והניסיון שלי כעובדת סוציאלית קהילתית קהילתית בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת ויטווטרסראנד בדרום-אפריקה נתנה בידי מודל של פיתוח קהילתי, מפת דרכים לטיפול בבעיות חברתיות באופן שיטתי ותכליתי. מודל זה עיצב את כל תהליכי הפיתוח ואת היוזמות לשינוי חברתי בבית איזי שפירא. ניתן לסכמו באופן הבא: 1 . זיהוי הבעיה; 2 . הערכת צרכים; 3 . פיתוח מטרות ויעדים; 4 . הגדרה מה צריך להיעשות כדי להשיג מטרות אלו; 5 . זיהוי המשאבים הנדרשים להשגת מטרות אלו; 6 . הערכת המשאבים בקהילה – אנושיים וכלכליים; 7 . גיוס משאבים אלו; 8 . יישום תוכנית פעולה; 9 . הערכה ואומדן של ההישגים; . מציאת שותפים ליישום העתידי של התוכנית )בתקווה(. 10 בלבו של מודל העבודה הקהילתית שיושם בבית איזי שפירא מצויה גישה יצירתית לחיפוש משאבים בלתי-מנוצלים בקהילה. עם כל אתגר חדש שאנו מתמודדים עימו אנו מתחילים בבדיקת מעגלי הקשרים כדי למצוא שותפים פוטנציאליים לתהליך של פיתוח פתרונות. לדוגמה: אנו מביאים בחשבון את הורי הילדים במעונות שלנו ובני משפחתם האחרים, עובדים ומתנדבים, תורמים וקולגות, וכן אנשי מקצוע הקרובים לתפיסותינו וממלאים תפקידים ברשויות מקומיות וארציות. הפיתוח של כל שותפות פוטנציאלית מתבצע על-פי תהליך פיתוח קהילתי מוגדר היטב, המבקש לערב ולהפעיל אנשים באופן שכל שותף לוקח חלק בבעלות על פתרון משותף. ג. המחשה בהיקף מצומצם כי מציאות חלופית היא בת-קיום כאמור, כבר בשלב מוקדם החלטתי שהדרך היחידה לשינוי המערכת היא יצירת עובדות בשטח, ולשם כך אנו חייבים להיות חופשיים מתלות במימון ממשלתי. הבנתי כי רק עם משאבי מימון עצמאיים נוכל לפתח שירותים מהסוג והאיכות שבאמת נדרשים. מפורטות התכניות שבית איזי שפירא פיתח בשנותיו המוקדמות על 1 ‘ בטבלה מס מנת לענות על צרכים שלפני כן לא היו ידועים ולא נענו. לדוגמה, בית איזי שפירא זיהה צורך במעון יום שיקומי עבור ילדים עם צרכים מיוחדים מתחת לגיל שלוש, ובמימון עצמאי פתח את המעון השיקומי הראשון בישראל. רק לאחר שהוכחנו את הצורך ואת האפשרות לתת מענה הולם הובלנו קואליציה של ארגונים במאבק לשיפור זכויותיהם החוקיות של ילדים צעירים. רק כאשר נחקק החוק המבטיח מעון יום שיקומי לילדים עם נכויות החל בית איזי שפירא לקבל מימון ממשלתי לכך.