דף ריק

21 התפתחות בית איזי שפירא כתהליך של יזמות חברתית נעמי סטוצ‘ינר הקדמה בראי של שלושים שנות עשייה, בוחרת אני לכתוב מאמר הבוחן את התפתחותו של בית איזי שפירא כתהליך של יזמות חברתית מההיבט האישי ביותר שלי. במאמר זה אנתח את התהליך שעברתי כמנהיגה של בית איזי שפירא ואת ההתמודדויות והמאבקים הראשונים להחדיר לחברה הישראלית את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות ואת הסטנדרטים הגבוהים לטיפול בהם. מבוא במהלך שלושים השנים שחלפו מאז הקמת בית איזי שפירא, הצגתי את הארגון אלפי פעמים לקהלים רבים. בכל פעם עומד בפניי האתגר – למצוא את המלים לביטוי המהות של הארגון המשתנה תדיר. לעתים תכופות מצאתי כי השימוש בשפה של התחומים בהם פעלתי אינו מצליח להכיל מהות זו. מאחר שאנו מספקים שירותים, האם אנו ארגון הנותן שירות? מתן שירות הוא רק חלק ממה שאנו עושים, רק אחת מהאסטרטגיות שאימצנו לבניית חברה המציעה לילדים עם נכויות התפתחותיות ולמשפחותיהם תקווה לעתיד טוב יותר. האם בית איזי שפירא הוא ארגון לשינוי חברתי, ובמהותנו אנו פעילים חברתיים? ארגונים לשינוי חברתי נוטים כלפי מערכת קיימת במטרה לשנות מבנים (advocacy) להתמקד באופן בלעדי בסינגור חברתיים כך שיענו על צרכיהם של היחיד או הקבוצה, בתוך השארת פיתוח המענים לאנשי המקצוע בתחום. בית איזי שפירא נטל חלק בשני ערוצי פעולה אלו – עמלנו לשנות עמדות, ערכים וחוקים, ובאותה עת קידמנו שינוי חברתי דרך פיתוח שירותים חדשים והכשרת אנשי מקצוע. שמא אנו ארגון של פיתוח ומחקר, או אולי ההגדרה המתאימה ביותר היא ארגון המכשיר אנשי מקצוע ושואב מתוך הפרקטיקה, המחקר וניסיון הפיתוח שלו? במהלך מרבית שנותיי בבית איזי שפירא המשאב העיקרי שלי לתיאור פעילותי המקצועית היה השפה שרכשתי בהכשרתי הראשונית כעובדת סוציאלית קהילתית. ככלל, שפה זו שימשה אותי היטב. היא גם שימשה אותי כמסגרת להכוונת פעילותי בפיתוח משאבים וגיוס כספים שפירותיהם אפשרו את צמיחת הארגון. עם זאת, במהלך השנים הבנתי יותר ויותר כי מה שעשינו בבית איזי שפירא הוא אכן