דף ריק

17 המוגבלויות בישראל. יש עבורי משמעות רבה לשמוע על הישגינו ועל ייחודנו מאנשים רבים כל-כך שאני רוחשת להם הערכה עמוקה. יש לקוות כי מודל היזמות החברתית העולה מניתוחו של ישראל יהפוך למשאב בעל שימוש נרחב בקרב המעוניינים לבצע יזמות חברתית או לחקור אותה בעתיד. שלושת הפרקים בשער השני מנתחים כמה מהתחומים בהם השילוב בין יזמות מקצועית לבין יזמות חברתית תרם לפיתוחם של תחומים חדשים של ידע ועשייה. שרון בכר תרמה ניתוח של התפתחות מרפאת השיניים כמיזם חברתי, החל בזיהוי הצורך חסר ההכרה וחסר המענה של אנשים עם נכויות התפתחותיות בטיפול שיניים, ועד לשינוי המפליג בנגישות של טיפול שיניים לאוכלוסייה זו. טוביה סטוצ‘ינר, בעלי ושותפי זה ארבעים שנה, השפיע על תחום ההידרותרפיה במידה בל תיאמן. הוא פיתח אותו מפעילות במים להידרותרפיה לילדים ולבוגרים בעלת סטנדרטים בין-לאומיים גבוהים והפך את בית איזי שפירא למרכז ההכשרה הגדול בעולם להידרותרפיה. טוביה הקים והנהיג את האגודה הישראלית להידרותרפיה המסייעת לחולל שינוי בחקיקה. בפרק זה הוא חולק עמנו את זווית הראייה שלו בנוגע לפיתוח המרכז ההידרותרפי כמיזם חברתי. אחד הגורמים העיקריים להצלחתו של בית איזי שפירא במשך השנים היה יכולתנו לגייס את המשאבים שנזקקנו להם לצורך הגשמת חזוננו. ביסודן של ההצלחות בתחום היזמות החברתית המתועדות בספר זה, טמון מודל מקצועי של פיתוח משאבים שפיתחתי אותו במשך השנים ותיעדתי אותו יחד עם שרון בכר בחוברת שלא ראתה אור, ”המדריך לפיתוח משאבים“. הפרק האחרון בחלק זה של הספר מתעד את דגם ההתפתחות הקהילתית של פיתוח משאבים ששימש בסיס למאמציי בתחום זה במשך השנים. במרכז הספר עומד השער השלישי, תערוכה המשלבת מלל ותמונות משלושים שנות היסטוריה של בית איזי שפירא ומסודרת לפי ציוני דרך בהתפתחותנו. לעתים קרובות תמונות אומרות יותר ממילים. אצל הוותיקים שבינינו הן יעוררו זיכרונות, אצל אחרים – אולי יעוררו את הדמיון. תודותיי לעוזרתי שרון בכר ולשרון יחזקאל-אורון על עמלן להוציא את התערוכה הזאת לפועל. השער הרביעי של הספר עוסק בתפקידה המיוחד של המשפחה המייסדת – משפחתו הקרובה והמורחבת של איזי שפירא ז“ל – בחיי בית איזי שפירא. הוא נפתח בפרק קצר שמובאים בו דבריה המרגשים של בתי אורלי, שאותם נשאה בסמינר ”סגירת מעגלים“, על המשמעות האישית של המעורבות האינטנסיבית של משפחתה בבית איזי שפירא. הפרק הבא הוא מחקר איכותני שביצע ישראל סייקס )שכתב את הפרק יחד איתי( בתקופה שבה החלטתי להעביר את תפקיד המנכ“ל לג‘ין יודס. הפרק עוסק במעורבותה של המשפחה המייסדת בהתפתחותו של מיזם חברתי. המחקר פורסם לראשונה בספר ( שיצא 2006 , ”מבידול לשילוב – התמודדות עם מוגבלויות בקהילה“ )חובב וגיטלמן לקראת הכנס הבין-לאומי הקודם של בית איזי שפירא. תודותינו לעורכים, ד“ר מאיר חובב וד“ר פסח גיטלמן, ולהוצאת כרמל, על הסכמתם לפרסום הפרק כאן. הפרק האחרון של חלק המשפחה עוסק בתרומתה המיוחדת של משפחת שפירא פתיח