דף ריק

16 נעמי סטוצ‘ינר בתפקידה האחרון בבית איזי שפירא שימשה מנהלת המחלקה הבין-לאומית לפיתוח משאבים. תודה מיוחדת לדן סנור, על שהרשה לנו בטובו להשתמש בנאום הפתיחה שנשא בערב הגאלה של המשלחת הבין-לאומית של בית איזי שפירא לפני חודשים ספורים. דן היווה )שנכתב בשיתוף עם “Start-Up Nation השראה לאלפי קוראים נלהבים של ספרו ” סול זינגר(, המתעד את תרומותיה הרבות של ישראל באין-ספור תחומים טכנולוגיים. כבוד גדול נפל בחלקנו, שהוא רואה בבית איזי שפירא דוגמה מצוינת לארגון של יזמות חברתית, ובעצם ”מודל לַעולם“. , כאשר פרופ‘ יונה רוזנפלד 1993- לראשונה התוודעתי אל מושג היזמות החברתית ב ציין אותי כיזמת חברתית בולטת במסגרת סמינר שעסק בארגונים חדשניים המספקים שירותים חברתיים. רק לאחרונה אימצתי את התפיסה הכוללת של יזמות חברתית כִתפיסה המייצגת את המודל של בית איזי שפירא בישראל – עשייה המשלבת לאורך זמן זיהוי אוכלוסייה פגיעה, מתן פתרון מעשי בקנה מידה מוגבל וחתירה לשנות במרוצת הזמן את פניו של תחום העשייה כולו, ובסופו של דבר להגשים את חזונו של אבי – ישראל שונה ואכפתית. הספר מתחלק לחמישה שערים: תיאורים של בית איזי שפירא כארגון של יזמות חברתית, תיאור היזמות המקצועית שצמחה מתוך בית איזי שפירא, שלושים שנות פעילות בתמונות, הרהורים בתפקידיה המיוחדים של המשפחה המייסדת בהתפתחותו של בית איזי שפירא ומבט מהעבר לקראת העתיד. הפרק הראשון משרטט את המסגרת לספר כולו. זהו ניתוח של בית איזי שפירא כארגון של יזמות חברתית. מאמר זה נכתב עבור הספר ”משילוב להשתלבות – אתגרים וצמיחה במעגל החיים“ היוצא לאור במקביל לספר זה לקראת הכנס הבינלאומי של בית איזי שפירא. אנחנו מכירים תודה לעורכים, ד“ר בנימין הוזמי וד“ר מאיר חובב, ולהוצאת רותם, על שהרשו לנו לכלול אותו גם כאן. לפרק הבא אחריו משמעות מיוחדת בספר זה מאחר שהוא מתאר את בית איזי שפירא מנקודת מבט מוקדמת יותר בהתפתחותו. זהו תרגום חדש לתיעוד של בית איזי שפירא אורה נמיר ז“ל בשיתוף איתי. הוא פורסם בספר ”ביציאה 1993- כמיזם מוצלח שכתבה ב ( ותודתינו לעורכים יונה רוזנפלד, דונלד שון 1995 , מן המיצר“ )רוזנפלד, שון וסייקס , כשהספר 1996- וישראל סייקס ולג‘וינט ישראל, על הסכמתם לפרסם הפרק כאן. ב ראה אור בעברית, היה לי חשוב להבליע את התפקיד המרכזי שאורה ייחסה לי בטקסט המקורי, וישראל ואני שִכתבנו אז את הפרק כך שידגיש יותר את תרומת הצוות. ישראל סיפר לי שאורה התאכזבה מהחלטה זו, ושנינו הסכמנו שלזִכרה חשוב להעמיד דברים על דיוקם ולפרסם בעברית את הטקסט המקורי כלשונו. הפרק האחרון בשער זה מצייר דיוקן מרתק של בית איזי שפירא העולה מניתוחו של ישראל סייקס לשכתובים של סמינר ”סגירת מעגלים“. שותפינו הרבים נענו לקריאתנו להרהר במשותף וסיפקו לנו נתונים רבים, שניתן ללמוד מהם איך הצטיירנו ועודנו מצטיירים בעיני כל אלה שעבדנו איתם שכם אל שכם במהלך השנים. הפרק מביא את דברי שותפינו על תפקידו של בית איזי שפירא בקידום השינוי החברתי בתחום