דף ריק

153 שירותים לגיל הרך, שאין שם תקציב, זו פשוט מהפכה. זה השפיע רבות על המדיניות. לא דיברנו על הגיל הרך. דיברנו על 1981- , ב 1981- אי אפשר היה לדבר על הגיל הרך ב נטישה בבתי חולים. דיברנו על נטישות תינוקות עם תסמונת דאון בבתי חולים. זה מה שדיברנו – איך למנוע נטישות, אבל לא דיברנו על התערבות מוקדמת, ובכך עסק בית איזי שפירא. היום יש המון שותפים לנושא הזה, אבל בית איזי היה הראשון. בית איזי הוא אחד הארגונים הבודדים שאני מכיר שיש בו ניהול ידע. הארגון עסק בזה לפני שאנשים השתמשו בזה כמותג חשוב. אני זוכר את הספרייה, את החתירה לבנות ספרייה ברמה שלפעמים הייתה תמוהה עבורי. הייתי אומר שבית איזי שפירא אינו אוניברסיטה, אבל כארגון המחויב להעברת ידע ללקוחות הוא דאג להביא להם את הספרות העדכנית. הן הספרים שבית איזי מוציא לאור והן הכנסים הבין-לאומיים מעידים על רצון לחתור לידע ולהביא משהו חדש, בשורות חדשות. בית איזי הפך למומחה בהפעלת תכניות ייחודיות להכשרה, הדרכה והפצת ידע ברמה לאומית. אני יכול לתת פה רשימה ארוכה, אבל בכל פעם שאני מתבונן באוניברסיטה המיוחדת, מתבונן באותן סדנאות שעושים במכון טראמפ, בקבוצות של ארגוני אנשים עם מוגבלויות או בדיונים המתקיימים שם, הדבר ממחיש את החתירה לחידוש. ואולי הדבר החשוב ביותר בבית איזי שפירא הוא הקונצנזוס הרחב שהוא זוכה לו. אני שנה בברנז‘ה, ותסלחו לי על הביטוי של ברנז‘ה, להיות בתחום הזה 30 חושב שלהיות שלושים שנה ולהיות מקובל גם על-ידי הממשלה, גם על-ידי הורים ומשפחות, גם על- ידי המדינה והאקדמיה על פעילות פורצת דרך – נראה לי שזו אולי המתנה הגדולה ביותר של בית איזי שפירא. אתגרים לעתיד אם היו מבקשים אותי עכשיו לומר בשלוש דקות מה מדינת ישראל צריכה לעשות בתחום הפיגור שכלי השכלי ובתחום הנכויות, הייתי אומר כך: ראשית, היא חייבת להקטין את מספר האנשים הנמצאים במוסדות. זה לא יעזור – אנחנו נראים לא טוב. המספרים שלנו גרועים מאוד יחסית לעולם המערבי. שנית, יש להגדיל את התקציב המיועד לשירותי קהילה בתוך הפחתה הדרגתית ומותאמת של ההקצאה להשמה חוץ-ביתית. כיום בכל העולם המערבי עובדים עם מודל )הוואוצ‘רים( – מודל הנותן למשפחות את הכוח לבחור ולרכוש את the waiver שנקרא השירותים בקהילה המתאימים להם. המשפחה המועצמת יכולה לקבל את השירותים הוא מודל חשוב מאוד שיאפשר לאנשים שונים waiver . המודל של ה- first resort כ- לקבל שירותים שונים, ואני שמח שהאגף ניהל לפני שנה דיון רציני מאוד עם מומחה בין-לאומי. אני יודע שהכדור אינו נמצא בידי האגף. לו היה בידו, הכיוון היה אחר לגמרי. שלישית, חשוב שיתבצע מיפוי לאומי של השירותים. אין לנו מיפוי אמיתי. נתקלנו בזה במלחמה האחרונה. במלחמות אנחנו מגלים את החוליים שלנו – היכן אנחנו בעצם נמצאים, ואנחנו נמצאים במצבים לא נעימים. כשאתה בא לתכנן שירותים, בעצם אתה השינויים והתמורות שחלו במדינה בתחום הנכויות ההתפתחותיות ומקומו של בית איזי שפירא