דף ריק

149 השינויים והתמורות שחלו במדינת ישראל 1 בתחום הנכויות ההתפתחותיות ומקומו של בית איזי שפירא 2 פרופ‘ אריק רימרמן הקדמה באוניברסיטת בר אילן, זאת אומרת 1981 התחלתי את הקריירה האקדמית שלי בשנת שבמובן מסוים אני ובית איזי התחלנו ביחד. לקחתי על עצמי כאן משימה לא קטנה, לסקור את השינויים והתמורות שחלו במדינה שלנו בתחום הנכויות ההתפתחותיות, ולאחר מכן להצביע על מקומו של בית איזי שפירא בהתפתחויות אלו. היות שבמשך שנים אני מעורב בעשייה של בית איזי, מאחר שאני סבור שלבית איזי יש תפקיד נכבד מאוד בתחום הזה, שמחתי לקבל על עצמי את המשימה. אם מסתכלים על המדיניות בארץ בגדול, ניתן לראות את השפעותיהם של גורמים פנימיים וגורמים חיצוניים. לעתים הגורמים הפנימיים היו חזקים מהגורמים החיצוניים, אבל לא תמיד. נראה זאת אחר-כך כאשר אציין את התקופות, אבל נתחיל עם אנקדוטה )חוק הטיפול במפגר( נבעה מכנס בין-לאומי. יוסף בורג היה 1969 אחת: החקיקה של שר הסעד. היה צריך להיות כנס בין-לאומי ראשון בתחום זה בארץ, ועדיין לא היה חוק. פנו אל כבוד השר ואמרו לו: ”לא יעלה על הדעת שיהיה פה כנס בין-לאומי בתחום הפיגור שכלי השכלי, בעוד בישראל אין חוק לפיגור שכלי שכלי.“ זה היה התמריץ . הנה דוגמה לגורם חיצוני שמשפיע. 1969- לחקיקה של חוק הפיגור שכלי השכלי ב מגמות היסטוריות בתחום המוגבלויות בארץ אם מסתכלים על הדרך שישראל מתנהלת בה בתחום המוגבלויות, קיים שוני מהותי באופן עיצוב המדיניות בינינו לבין ארצות המערב. בארצות הברית ובארצות אירופה המערבית עוצבה המדיניות דרך דיאלוג מתמשך )ולעתים עימותים חריפים( עם ארגוני (. בארץ הותוותה המדיניות על-ידי הממשלה, Rimmerman & Herr, 2004 נכים ) ששלטה בתכנים ובתהליכים של החקיקה ובאופן יישומה. לארגונים של אנשים עם 1 . שנות שינוי חברתי“, 30 : פרק זה מבוסס על הרצאה שניתנה בסמינר ”סגירת מעגלים , לציון פרישתה של נעמי סטוצ‘ינר מתפקידיה הניהוליים 2011 בינואר 26 - שהתקיים ב בבית איזי שפירא. 2 . ראש הקתדרה לרווחה ותכנון חברתי ע“ש ריצ‘ארד קרוסמן, אוניברסיטת חיפה ובית הספר ניוהאוז לתקשורת ציבורית, אוניברסיטת סירקיוז, ארצות הברית.