דף ריק

120 ישראל סייקס ונעמי סטוצ‘ינר מעבר לקראת ניהול מקצועי ושלבים במעגל החיים של עסקים משפחתיים. עם זאת, ישנם הבדלים משמעותיים בין מאמץ משפחתי הממוקד קודם כל ברווחיות העסק לבין אלה הממוקדים באספקת שירותים חברתיים וקידום שינוי חברתי. הבדלים אלה טרם נחקרו. סוגיה אתית שהינה רלוונטית לבית איזי שפירא וזכתה לתשומת לב מסוימת בספרות ובספרות המקצועית על עסקים משפחתיים (Kidder, 2000) על קרנות משפחתיות היא סוגיית הנפוטיזם )העדפת קרובי משפחה(. וינטון מגדיר נפוטיזם (Vinton, 1998) כפרקטיקה של העסקת קרובים, פרקטיקה שהמשמעות המגונה שהתלוותה אליה הלכה וגברה במשך השנים. קידר מציין כמה סוגיות אתיות הקשורות לנפוטיזם: האם הצבת בני משפחה בעמדות מפתח בארגון משפחתי היא פעולה הולמת, מאחר שיש להם חלק כה חשוב בקיום המורשת ובמימוש היעוד המקורי של התורמים, או שמא קשרים משפחתיים אלה יוצרים הסתבכויות ניהוליות המפריעות לפעילותו התקינה של הארגון? שיטת המחקר בשל אופיו הראשוני של העיסוק בנושא המאמר הנוכחי, המתודולוגיה שנבחרה לצורך המבוססת על (Taylor and Bogdan, 1998) מחקר זה היא שיטת המחקר האיכותנית ריאיונות מובנים למחצה עם מדגם מצומצם ובלתי מייצג של עשרה מרואיינים. החוקרים צוות המחקר מורכב מהמנהלת הכללית של בית איזי שפירא )נ.ס( ומיועץ/חוקר חיצוני . באותן 1995-1993 )י.ס(, שחברו יחדיו בשלב מוקדם יותר של פיתוח השירות בשנים שנים נ.ס השתתפה בסמינר לימודי שהתמקד בתיעוד ובלמידה מהצלחתם של שמונה שירותים חברתיים שהצליחו לשרת ילדים ומשפחות בישראל שעד אז לא זכו לסיוע .(1996 , הולם ממערכת השירותים הקיימים. )רוזנפלד, שון וסייקס בעקבות הסמינר נ.ס המשיכה להשתתף בקבוצת למידה של מנהלי שירותים בהנחייתו של י.ס, וכמו-כן השניים נפגשו בקביעות כדי לחשוב על נושאי ניהול והתפתחות .(Stuchiner and Sykes, 1995) רלוונטיים. מעורבותה של נ.ס בארגון, הן כחברת משפחה )בתו הצעירה של איזי שפירא( שנים( 24) והן כמנהלת הכללית של בית איזי שפירא מאז השנה השנייה ועד היום בתוך השקעה עצומה של מאמצים אישיים ומקצועיים בטיפול בסוגיות המשפחתיות והארגוניות, הופכת את נ.ס למשאב חשוב בתכנונו של מחקר על מעורבות המשפחה ובניתוח הריאיונות, אולם עובדה זו עלולה באותה מידה לפגום ביכולת לקבל מידע בלתי מוטה מן המרואיינים שיהססו לדבר בגלוי על נושאים רגישים. מסיבה זו הוחלט שי.ס. יבצע את הריאיונות ויעביר אותם לנ.ס. רק לאחר שהמרואיינים יאשרו את תוכנם. חמישה מרואיינים הביעו את הסכמתם בזמן הריאיון, וחמשת האחרים העדיפו לעבור על סיכומי הראיון ולבצע תיקונים לפני שהריאיונות יועברו לנ.ס.