דף ריק

118 לארגון השפעה משמעותית על מעגלי האוכלוסיה המקיפה את הארגון באמצעות עבודה קהילתית, הפעלת מתנדבים בהיקפים גדולים, הכשרת סטודנטים, פעילות מחקרית, הכשרה מקצועית ותמיכה בפעילות למען שינוי מדיניות. השותפויות שבית איזי שפירא יצר עם משפחות ועם בעלי ענין עירוניים וארציים, אוניברסיטאות, ארגונים חברתיים ועסקים, תרמו להעלאת הרמה בטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים ובמשפחותיהם. קיבל הארגון את פרס מגן הילד ממשרד ראש הממשלה על עשרים שנות שירות 1999- ב מצטיין לאנשים עם צרכים מיוחדים בישראל. בית איזי שפירא זכה להכרה עולמית כחלוץ בתחום פעילותו, נתן חסות לשלושה כנסים בינלאומיים, מימן ואירח אותם. התיאור משקף את המצוינות המקצועית, החזון והיזמות החברתית של הנהלת בית איזי שפירא וצוותו. מרכיבים אלה מובלטים בפרסומים המתארים את הצלחותיו של הארגון (. מרכיב נוסף 1995 , ; סטוצ‘ינר וסייקס 2005 , ; מונאש 1996 , )רוזנפלד, שון וסייקס בהצלחתו הגדולה של בית איזי שפירא טרם נחקר: הארגון נוסד לזכר האב והאח איזי שפירא, שהיה בעצמו יזם של שירותים לילדים בעלי צרכים מיוחדים בדרום אפריקה, ובשל כך בית איזי שפירא הוא תוצר נדיר של שילוב בין יזמות משפחתית לשירות חברתי, כפי שבא לידי ביטוי בתפקידיהם ובתרומתם של בני המשפחה המייסדת: • הערכים, החזון, השליחות והסטנדרטים של בית איזי שפירא הם התגלמות המורשת המשפחתית; • בתו של איזי שפירא, עובדת סוציאלית במקצועה, מנהלת את הארגון מאז השנה השנייה להיווסדו; • בני משפחה נוספים ממלאים תפקידים כאנשי צוות בארגון ופעילים בוועד המנהל; • דולר לפיתוח איכות השירותים 700,000- המשפחה המורחבת תורמת לארגון כל שנה כ בבית איזי שפירא; • ארבעה דורות של המשפחה המורחבת מעורבים באופן פעיל ביצירה ובפיתוח של רשת בינלאומית של תמיכה לארגון. בעבר תפקיד המשפחה היה מרכיב קבוע שלא נתנו עליו את הדעת בחיי בית איזי שפירא, .(2005 , חוץ מהתייחסויות שהתמקדו בעיקר על המורשת של איזי שפירא )סטוצ‘ינר בצמתים שונים במהלך התפתחות הארגון נוצרו מתחים בקרב הצוות ובקהילה והועלו שאלות ביחס לתפקיד של חברי המשפחה בארגון ללא מטרות רווח. למשל: • האם לחברי משפחה יש זכויות וחובות מיוחדים )בזכות ההיסטוריה ו/או המימון(? • מהו מקומה הראוי של המשפחה בצוות ובועד המנהל? • מהם גבולות השליטה המשפחתית הלגיטימית? • האם לבני הדור הממשיך יש מסלול מועדף המהווה ”מקפצה“ לעמדות ניהוליות? בתרבות הארגונית של בית איזי שפירא שאלות אלה לא הועלו על פני השטח ולא נפתחו לדיון פומבי. בזמנים מסוימים סוגיות אלה הפכו למוקד תשומת הלב הציבורית בעתונות ( או בבתי המשפט. 1999 , המקומית )גרימלנד ישראל סייקס ונעמי סטוצ‘ינר