דף ריק

113 פרספקטיבת המשפחה 1 אורלי כהן, נכדתם של לוסי ואיזי שפירא ז“ל בזיכרון הילדות שלנו הכול התחיל בלילה אחד שבו התקבל צלצול הטלפון בביתנו, , סבא שלנו איזי שפירא, נפטר בפתאומיות בארה“ב, Granpa וזעקות השבר נשמעו. , לוסי, התקשרה כדי לבשר על מותו. Granny ו- , וכבר אז הבנתי ששום דבר בחיים שלנו לא יהיה אותו דבר. 7 הייתי ילדה בת לא זכיתי להכיר היטב את סבי, איזי שפירא, אבל מאחורי האיש היו הסיפורים, ועל הסיפורים האלה גדלנו בביתנו. ההחלטה שהתקבלה כבר במשך ה“שבעה“ , להקים מקום לזכרו, החלה להתגבש, ואני זוכרת כילדה את המקום בהרצליה שקרם עור וגידים והתגבש בהדרגה. עוד לפני כן נהגנו לבקר את החניכים בשקמה ובכפר נחמן, אך הפעם זה היה שונה. אמא התמסרה מהר מאוד לפרויקט החדש, וכמו בכל דבר אחר בחייה הייתה נחושה .“ and to make it happen! להצליח ” הביקור הזה לא הסתיים – המקום החדש שנקרא ”בית איזי שפירא“ היה שם כדי להישאר. עכשיו, כשאני כותבת את המילים האלה, אני שמה לב שיכולתי באותה מידה לכתוב על אח חדש שנולד למשפחה )בזה כבר היה לי ניסיון כלשהו(, ואולי זה היה באמת תינוק חדש – ילד נוסף במשפחה המורחבת שלנו, אך בעיקר בעיקר של אמא, עד .“ If you can’t beat them – join them! שאבא נכנע והצטרף גם הוא: ” אוקיי, אז יכולתי לדבר על ”קנאת האחים“ הזאת, על השילוב בין קריירה להורות או על כל חומר אחר שיכול לפרנס כמה פסיכולוגים טובים ואולי גם לעניין חלק מכם... אך לא אעשה זאת. אני כן רוצה לדבר על הנתרמות )יש מילה כזו?!( שלנו כילדים מהאח החדש הזה. לא תמיד אנחנו מבינים למה דברים קורים ואיך, ומה בכלל אלוקים חושב לעצמו כשהוא פועל כך או אחרת. יתרה מזאת, לא פעם שאלתי את עצמי: מה היה קורה לולא אותה שיחת הטלפון באותו לילה? אבל תמיד תמיד, לא יכולתי לדמיין את אמא בלי בית איזי שפירא, וגם לא את בית איזי שפירא בלי אמא. אתם מבינים, יש אנשים שנועדו לעשות משהו בחייהם, והם לא ינוחו עד שיעשו את המשהו הזה... אמא גידלה אותנו וגם את בית איזי מתוך ההבנה המוחלטת שאם אתה רוצה משהו מספיק חזק, הוא יקרה. אתה תעבוד, תזיע וגם תתפלל, אך בסוף זה יקרה, ובכל פעם 1 . שנות שינוי חברתי“, 30 : פרק זה מבוסס על דברים שנשאה אורלי באירוע ”סגירת מעגלים , לציון פרישתה של נעמי סטוצ‘ינר מתפקידיה הניהוליים 2011 בינואר 26- שהתקיים ב בבית איזי שפירא.