תוכנית חן בעיניי בני הנוער המשתתפים בה

“בפעם הבאה שתראו את האדם ההוא, זה שנמצא קצת בצד ונראה שונה וחריג, אולי תוכלו להבין ללבו, ולהכיר בעמדות השגויות שאנו מחזיקים כלפיו”.

בני נוער מספרים על פעילותם ב”תכנית חן” הייחודית לשינוי עמדות כלפי אנשים עם צרכים מיוחדים:

“אתם מכירים ודאי את האדם שהולך לבדו ברחובות. רבים מסתכלים עליו בלעג ומתלחששים סביבו, ואחרים פשוט חולפים על פניו ומתעלמים מנוכחותו. בכל עיר יש אדם כזה, “ההוא”. אנחנו חוששים ממנו ונמנעים מלהתקרב אליו. במובן מסוים, הוא חלק מהתפאורה העירונית, ואף פעם לא טרחנו לחשוב עליו כיותר מזה. גם אני חשבתי כך, עד שלפני שנה פגשתי את “ההוא” ועמדותיי החלו להשתנות. במסגרת התנדבותי בתוכנית חן במועדון הבוגרים של בית איזי שפירא ניתנה לי הזדמנות להכיר אנשים, שחשבתי שהם כל כך שונים ממני. בעקבות התנדבות זו השתנו עמדותיי והפכתי מאותו אדם אדיש ומתעלם, לאדם מעורב וערב יותר לסביבתו”.
זוהי עדותה של נועה תבור מרעננה, אחת המשתתפות בתוכנית חן, שבראש ובראשונה הינה קבוצת מנהיגות נוער הפועלת לקידום שינוי עמדות ביחס לאנשים עם צרכים מיוחדים – לא רק בקרב משתתפי הקבוצה, אלא גם במעגלים נוספים רבים ככול האפשר, כמו בבית, בבית הספר, בקהילה וברמה עירונית.

הדרך לשינוי עמדות

אוכלוסיית האנשים בעלי הצרכים המיוחדים הינה קבוצת שוליים מוחלשת בחברה. נגישותם הפיסית למוסדות ציבור, תרבות וחברה לוקה בחסר. חמור מכך, העדר הנגישות החברתית מוביל להדרה חברתית ופוליטית מהחיים ומהשיח הציבורי היומיומי. הדרה זו נובעת ברובה מעמדות מוטעות הקיימות ביחס לאוכלוסיית בעלי הצרכים המיוחדים, המשקפות פחד, העדר אמונה ביכולות וחוסר הכרה בזכויות יסוד. עמדות אלה, שברובן נובעות מחוסר ידע בנושא, גורמות לכך שאנשים עם צרכים מיוחדים לא זוכים ליחס שווה לזה שכל אחד ואחת מאתנו זכאים לקבל.

תוכנית חן של בית איזי שפירא פועלת לשינוי העמדות הללו בקרב בני הנוער, קבוצת גיל בה ניתן להביא לשינוי עמדות בקלות יחסית, מתוך אמונה ששילוב האוכלוסייה בקהילה יתאפשר רק כאשר החברה בה אנו חיים תהיה מוכנה להתאים את עצמה לצרכים המיוחדים ולקבל אנשים אלה כחלק בלתי נפרד ושווה. יתר על כן, המתנדבים עצמם מספרים, שהם מצליחים להביא לשינוי משמעותי בתודעה של חבריהם לגבי אנשים עם צרכים מיוחדים: “השינוי לא קורה רק בפעולות מתוכננות. גם כשאנחנו סתם מדברים עם חברים, ומספרים להם על העשייה שלנו, אפשר לראות איך הדעות שלהם הולכות ומשתנות”.

חשיבות מפגשי ההיכרות

פעילות קבוצת חן מתקיימת ב-26 בתי ספר ברחבי הארץ, מצפונה ועד דרומה. קבוצות אלה מקדמות שינוי עמדות של מבוגרים ובני נוער כלפי אנשים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים על ידי קבלת מידע ומפגש אישי איתם. העשייה מתבצעת בהדרגה ובמספר צעדים באמצעות מפגשים שבועיים במהלך השנה.

בחלק הראשון של התכנית מתקיימים מפגשי היכרות ודיונים על נושאים שקשורים באנשים עם צרכים מיוחדים, במנהיגות ובדרכים בהן יש לבני הנוער יכולת לקדם שינוי.

בני הנוער המשתתפים בקבוצה מספרים, כי שלב זה הוא חלק בלתי נפרד מהתוכנית, וכי הוא הכין אותם לקראת השלב השני, ההתנדבות עצמה. לדעתם, ללא הכנה שכלית ורגשית זו ההתנדבות היתה קשה בהרבה.

כך, למשל, מספרת ג’סיקה סולטן, המתנדבת בתוכנית חן בכפר ורדים: “תהליך הלמידה וההיכרות בשלב הזה הוא חשוב מאוד. אני מרגישה שיש לנו, כבני נוער, כוח ויכולת להביא לשינוי. אבל, אי אפשר להגיע לשינוי אם לא יהיה לנו ידע נדרש. בשלב ההכנה למדתי המון, וזה מה שאפשר לי להמשיך הלאה בפעילות”. אמה של ג’סיקה, מירי, לא יכלה שלא להבחין בשינוי המתחולל בבתה: “ראיתי איך ככל שהפעילות מתקדמת משתנות הדעות של בתי לגבי אנשים עם צרכים מיוחדים. זו היתה חוויה יוצאת דופן מבחינתה”.

חברי הקבוצה מבית הספר “בירוני” בכפר ג’דידה מוסיפים, ששלב הסדנאות עזר להם באופן משמעותי בהכנה לקראת המפגשים עם האנשים עם הצרכים המיוחדים. בעזרת הסדנאות הם נחשפו יותר לידע הקשור עם צרכים מיוחדים ולמדו על הפער בין הרצוי והמצוי לגבי הזכויות שלהם. כמו כן, במפגשים נעשתה הכנה רגשית שהפחיתה את חוסר הנוחות והמבוכה במפגש הראשוני.

המפגש האישי והשינוי הרגשי

בשלב השני מתקיימת התנדבות קבוצתית במסגרת כלשהי של אוכלוסייה עם הצרכים המיוחדים על גווניה השונים, כמו למשל התנדבות בגני ילדים עם צרכים מיוחדים, במועדוניות ובעמותות שונות.
למפגש האישי משמעות רבה בתהליך שינוי העמדות, אך תרומתו העיקרית היא ביצירת שינוי רגשי אצל בני הנוער המתנדבים. רבים מהם מספרים, שככל שהם נפגשים יותר עם אנשים עם צרכים מיוחדים, כך הם מבינים יותר ללבם ומקבלים תמונה ברורה יותר של הצרכים שלהם.

לדוגמה, קרין דרעי, הלומדת במעלות, מתנדבת יחד עם קבוצתה במרכז כוכב. במסגרת ההתנדבות מפעילים חברי הקבוצה אנשים בעלי מוגבלות שכלית באמצעות משחק ציור וכתיבה. לדבריה, מפגש זה טומן בחובו קשיים רבים: “האמת היא, שבתחילת הפעילות ההתנדבותית גם אני, וגם החברות שלי, חששנו מהמפגש עם אנשים אלה. לא הכרנו עד אז מוגבלים או אנשים עם צרכים מיוחדים, וכמו אנשים רבים אחרים באוכלוסיה פחדנו מהם. אבל ככל שעבדנו שם יותר, והכרנו את האנשים המקסימים הללו, הדעות שלנו השתנו מקצה אל קצה”.

גם נוי פברי ואור לשם, תלמידות בית הספר “בני דרור”, מספרות על חוויה דומה: “מביאים אלינו ילדים בגיל הגן והיסודי שיש להם בעיות תקשורת, ואנחנו משחקים איתם ומקריאים להם סיפורים. בהתחלה פחדנו, כי לא ידענו מה יקרה. אבל, עכשיו כיף לנו בהתנדבות ואנו נהנות לשמח את הילדים”. פעילות זו של בית ספר “בני דרור” נולדה לאחר זיהוי הצורך בפעילות פנאי לילדים עם צרכים מיוחדים בשעות אחר הצהרים. איתור הצרכים נעשה על ידי למידת הנושא, שיחות עם הורים ואנשי מקצוע, ובשיתוף המחלקה לשירותים חברתיים במועצה מקומית לב השרון. קבוצת חן הפועלת בבית הספר “בני דרור” מתנדבת אף בבית החולים הפסיכיאטרי “פרדסיה”. פעילות זו ייחודית ורבת משמעות, בגלל אופי המוגבלויות אליהם נחשפים בני הנוער במהלך ההתנדבות: המגע עם פגועי נפש, בעלי קשת של הפרעות נפשיות, מזמן לחברי הקבוצה חוויה מעשירה ומלמדת. הפעילות נחשבת למוצלחת במיוחד, בין השאר בזכות מבנה הקבוצה והליווי הצמוד של בני הנוער על ידי רכזי התכנית וצוות בית הספר. התרומה, כמובן, היא הדדית – בני הנוער מתפתחים ולומדים, והאוכלוסיות שאיתן הם עובדים זוכות גם הן. משתתפי מועדון הבוגרים בבית איזי שפירא, שמורכב מאנשים עם צרכים מיוחדים, מספרים עד כמה הם נהנים מנוכחותם של בני הנוער. על אף שהמפגש איתם נערך בשעות הפעילות בלבד, משתתפי המועדון אומרים שהם שואבים ממנו כוח רב, ומספרים שבני הנוער משפרים את האווירה במפגשים והופכים אותם למהנים ולמשמחים יותר.

פרויקט קהילתי במעגלים נוספים

השלב השלישי בפעילות התכנית הוא פרויקט קהילתי: בני הנוער יוזמים, מתכננים ומוציאים לפועל פרויקט לקידום שינוי עמדות במעגלים נוספים, כגון בית הספר או הקהילה.

בבית הספר מקיף א’ בבאר שבע מתקיימת פעילות קבוצת חן מזה מספר שנים. מנהלת בית הספר, גילה בלאיש, מתארת את הנעשה בבית ספרה בשלב זה: “תלמידי הקבוצה מעבירים לכיתות ח’ סדנאות בנושא אוכלוסיית בעלי הצרכים המיוחדים, על סטיגמות ודעות קדומות. בנוסף, במסגרת “ימי מודעות”, הם פועלים בקרב כל שכבות הגיל של בית הספר ומקדמים שינוי עמדות ביחס לאוכלוסיית בעלי הצרכים המיוחדים. הפעילות מקדמת מודעות לשונה ממקום של הבנה, שוויוניות ורגישות, ולא ממקום של רחמים”. שלושת השלבים שתוארו מתקיימים בכל הקבוצות, אך ישנן קבוצות שמבקשות לקדם מטרות נוספות:

עבודה עם בני נוער מפנימיות וביחידות לקידום נוער

ישנן קבוצות ייחודיות בהן חברי הקבוצה עצמם הם בני נוער בסיכון. בקבוצות אלו מתקיימת הפעילות הרגילה, תוך שימת דגש חזק על קידום ועל העצמה של בני הנוער הפעילים. כך, הם תורמים לקהילה ובמקביל מקבלים הזדמנות להתחזק ולהעשיר את עולמם. פעילות הקבוצה תורמת להפחתת הניכור בין בני הנוער לבין סביבתם ולשינוי תדמיתם – ממקבלי עזרה לאלה שיש ביכולתם להעניק לקהילה. מפגשים ייחודים אלה התקיימו בעבר בפנימיית הכפר הירוק, כפי שמספר אורי סער, מנהל הפנימייה: “התכנית העצימה את בני הנוער, חשפה אותם לאוכלוסיות שונות, חינכה לתרומה ולהתנדבות בקהילה. חברי הקבוצה סייעו ועזרו לארגונים שונים, ובעצם הצליחו להפוך בתוך הפנימייה לקבוצה עם מיתוג שונה בעל אופי הומאני”.

קבוצת משולבת

הרכב ייחודי נוסף ניתן למצוא בקבוצות המשולבות. קבוצות אלו מורכבות מבני נוער הפועלים יחד עם בני נוער בעלי שיתוק מוחין, או עם מוגבלויות קוגניטיביות.

המטרה היא ליצור מפגש בלתי אמצעי, שיאפשר איתור נקודות עניין משותפות תוך הפחתה של חששות וסטיגמות. המפגש הבלתי אמצעי מקדם את מציאת הדומה בין האוכלוסיות ומפחית את תחושת הפטרונות, המופנית לעתים קרובות לאוכלוסיית בעלי הצרכים המיוחדים. בקבוצה זו מושם דגש רב על פעילויות למען הקהילה, כך שחברי הקבוצה מוכיחים הלכה למעשה שבעלי הצרכים המיוחדים יכולים להיטמע ולהשתלב במארג החברתי ובקהילה.

הוא בדיוק כמונו

כל הפעילויות השונות הללו מכוונות למעשה להשגת מטרה אחת – שינוי התפיסות הקיימות בחברה כלפי אנשים עם צרכים מיוחדים. “המטרה שלנו”, אומרת נועה תבור מרעננה, “היא לגרום לכולם להבין את מה שאנחנו הבנו כאן, שמדובר בבני אדם ממש כמו כולם. אז בפעם הבאה שתראו את האדם ההוא, זה שנמצא קצת בצד ונראה שונה וחריג, אולי תוכלו להבין ללבו ולהכיר בעמדות השגויות שאנו מחזיקים כלפיו ומקשים עוד יותר על שילובו בחברה. אנחנו צריכים להבין, שהאוכלוסיה עם הצרכים המיוחדים מהווה חלק מהחברה בזכות ולא מתוך חסד. כי אפילו שנראה לנו שהאדם הזה לא מתאים או לא שייך, הוא בדיוק כמונו. והוא רוצה ממש את אותם הדברים שכולנו רוצים – קצת הבנה, חום ואהבה”.

בהכנת הכתבה השתתפו:
אליאן קליסקי, ירון פרידמן, נועה תבור, עומר רדל, עמיחי למפרט ושי גרצ’יאניק – המשתתפים זו השנה השנייה בתוכנית חן במסגרת קבוצה עירונית ברעננה.