לזכרו של איזי שפירא ז"ל

איזי שפירא נולד ב-1915 ביוהנסבורג אשר בדרום אפריקה. היה אדם דתי ועניו. אמונתו האיתנה בתורה עיצבה והתוותה את חייו ואת חיי הקרובים לו. אדיבותו, חכמתו ואהבת האדם שבו הקרינה על בני משפחתו, על מכריו ועל קהילתו. הנתינה הייתה מאושיות דרכו ומעולם לא ציפה לתמורה.

שאיפתו הראשונה לעסוק במשפטים העידה כבר אז על רצונו העז לרדוף צדק, אך התמודדות אישית של חבר יקר, אשר לו בת עם מוגבלות שכלית קשה, לא נתנה לו מנוח. ליבו כאב על העדר אמצעים טיפוליים בעבור ילדים שכמותה, טיפולים המאפשרים העצמתם ושמירה על כבודם, ומתן אפשרות למשפחתם לגדלם במסגרת הקהילה.

מתוך אמונה כי חברה נשפטת על פי יחסה לחלש, איזי שפירא קיבל על עצמו את המשימה להבטיח לילדים עם מוגבלות מקום של כבוד והגשמה עצמית. היעדר המשאבים בעבור אנשים עם מוגבלות לא נתן לו מנוח. לפיכך הוא הקים בדרום אפריקה שני מוסדות: Selwyn SegalHostelו- Elizabeth Avril Home.

ההזדמנות להעצים את השפעתו נקרתה בדרכו שנים לאחר מכן, כאשר יחד עם אשתו לוסי עלה לישראל, לאחר ששלושת ילדיהם – מקס, אסתר ונעמי כבר השתקעו בה.

גם הפעם, לאחר שכאב עם הורים ואנשי מקצוע את היעדר האמצעים והתמיכה לאנשים עם מוגבלויות שונות, החליט לחלוק את הידע הרחב שרכש בדרום אפריקה עם ילדי ישראל.

ב-1980, במהלך מסע גיוס כספים בארצות הברית, בטיסה מניו יורק ללוס אנג'לס, הוא נפטר פתאום.
הוא נפטר באופן שבו רצה לחיות – בעודו מנסה לעזור לאחרים.

משפחתו, בהשראת תשוקתו העזה, אהבתו ואדיבותו חסרת הגבולות, קבלה על עצמה להגשים את משימתו האחרונה ובשנת 1981 נפתח בהרצליה מעון יום ראשון מסוגו, ל-16 ילדים עם מוגבלות שכלית קשה.

אין אדם נמדד במה שהשיג בחייו אלא במה שהעניק לאחרים ואין לאדם מורשת חזקה יותר מהוכחה חיה שמגשימה את משנתו בכל יום מחדש.

משפחתו הכירה אותו כאב נדיב ותומך. הקהילה זיהתה אותו כרודף צדק, דבק במטרתו להגשים עולם טוב יותר, מבין יותר, מקבל יותר. הערכים שהתעקש להשריש ממשיכים להשפיע על החברה, דרך ילדיו ונכדיו, למען חייהם של אלו שבהם רצה לתמוך.

מאז ייסודו, ממשיך בית איזי שפירא להתפתח ולהעשיר את מגוון השרותים החדשניים שהוא מספק לאוכלוסיות המיוחדות.

הבית שהוקם על שמו הוא עדות חיה לאדם הנדיב שהיה רגיש ומסור למצוקות הפרט.