תוכנית חן לפיתוח מנהיגות נוער
בשנה האחרונה ביצעו תלמידי כיתתי התנדבות במסגרת פרויקט חן בשיתוף בית איזי שפירא ועיריית רעננה כחלק מובנה בתוך המערכת הלימודית ולהלן כמה תובנות שלי מהפעילות.
אני יכול לומר לאחר שנה שככל שעבר הזמן התלמידים גילו יותר מחוייבות להתנדבות והתגובות של אנשי המקום הלכו והיו יותר חיוביות ואנסה להסביר זאת בקצרה : בשלב הראשון ההתנדבות היתה חובה ולא נתתי שיקול דעת לתלמידים ( בבחינת אחרי המעשים נמשכים הלבבות) וגם התגובות מאנשי המקום היו די קרירות אך לאט לאט עם הזמן התלמידים התחילו יותר להתחבר לאנשים שם באופן יותר אישי וגם לרעיון שעומד מאחורי כל הפרויקט ואכן גם התגובות של אנשי המקום הלכו ונהיו יותר חמות ואוהדות שבהם אמרו לי כמה התלמידים עוזרים במקום וכמה הם מהיו חלק מ״ הנוף המקומי״
כמובן שלא פחות ממה שהם תרמו לאנשים ב״בכל אופן רוכבים״ האנשים שם וההתנדבות עצמה תרמה להם לא פחות ואף יותר ואתן כמה דוגמאות:
1. האיכפתיות שנוצרה להם האחד מהשני גדלה בצורה משמעותית במשך ההתנדבות
2. אפילו את השינוי הלימודי לפני המעבר לתיכון אני נוטה לתלות את חלקו לפחות בהתנדבות כאשר הכוונה שלי היא שממוצעי כמעט כל התלמידים במחצית השניה היו טובים לעין ערוך מהמחצית הראשונה ובכלל הרצינות שלהם קיבלה דחיפה גדולה מאוד .
אני יכול לומר בבטחה שגם בפן המהיגותי חלה התקדמות מדהימה בחודשים האחרונים והדבר בא לידי ביטוי באחריות שהתלמידים גילו בכל מיני ארועים כאלה ואחרים אפילו תלמידים כאלה שתמיד היו נחבאים אל הכלים התחילו לקחת אחריות ולגלות מנהיגות
אריאל סיבוני